"קבלת העתירות, הפיכת הצו על תנאי למוחלט ודחיית כניסתו של תיקון מס' 12 לתוקף, משמעותה אחת: רמיסה ברגל גסה את הכרעתם של רבבות אזרחי ישראל". כך טוען (21.9.23) ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בתגובתו לצו על תנאי בו הורה בג"ץ לנמק מדוע לא תידחה לכנסת הבאה תחולתו של חוק הנבצרות. החוק (תיקון 12 לחוק יסוד הממשלה) קובע, כי רק ראש הממשלה או הכנסת, ברוב מיוחס, יוכלו לקבוע שנבצר מראש הממשלה למלא את תפקידו ורק מסיבות בריאותיות. העותרים טוענים, כי מדובר בתיקון פרסונלי שנועד למנוע נבצרות של נתניהו בשל התערבותו ברפורמה המשפטית בניגוד להסדר ניגוד העניינים החל עליו בשל משפטו. היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, תומכת בעמדה זו ובקבלת העתירות. בג"ץ דחה למעשה את הבקשה לפסול לחלוטין את התיקון והורה לנמק מדוע לא יידחה לכל הפחות עד לכנסת הבאה. נתניהו פותח בחזרה על עמדתו, לפיה לבג"ץ אין סמכות להתערב בחוקי יסוד וטוען שגם דחיית התחולה מהווה התערבות פסולה שכזאת. לדבריו, פרשנות העותרים ולפיה עד כה יכלו היועץ המשפטי או בג"ץ להוציא לנבצרות את ראש הממשלה גם מסיבות שאינן רפואיות, "מנוגדת לחלוטין לעקרונות הבסיסיים ביותר של משטרנו החוקתי ופרשנות שכזו אף סותרת את עקרונות המשטר הדמוקרטי". ואילו העתירות הנוכחיות "מבקשות לקבוע למעשה ללא כל סמכות בדין, שמיליוני אזרחים טרחו לשווא למימוש זכות ההצבעה" בבחירות לכנסת ה-25. "העותרים מבקשים להפוך את בית המשפט הנכבד ל'שחקן' נוסף בבחירות הדמוקרטיות. תחילה הם ניסו לשכנע את הבוחר שלא לבחור ברשימות שתמכו במשיב 2. משלא עלה הדבר בידם, הם דוחקים בבית המשפט הנכבד להפר את עקרון הפרדת הרשויות, לבטל את רצון הבוחרים, ולהותיר אפשרות שתביא לבחירה אחרת, ללא בחירות דמוקרטיות, בניגוד לרצונם הברור של מיליוני אזרחים", טוען נתניהו. לדברי נתניהו, "קבלת עתירת העותרים עלולה לגרום למצב בו עובד ציבור בודד שאינו נבחר ציבור (היועץ המשפטי לממשלה) - רם דרג ככל שיהיה - יקבע במקום הציבור הרחב מי יכול לנהל את המדינה ומי לא ובאילו נסיבות הוא כשיר או לא כשיר לנהל את המדינה. לא רק שמצב שכזה אינו מתקבל על הדעת, הרי שלא זו הייתה כוונת המחוקק המכונן בעבר, ולא זו כוונת המחוקק המכונן כיום". נתניהו מוסיף ואומר כי דוקטרינת "השימוש לרעה בסמכות המכוננת" (המצדיקה לדעת רוב שופטי בג"ץ התערבות נדירה בחוקי יסוד) אינה רלוונטית במקרה זה, שכן לא רק שלבג"ץ אין סמכות לעשות זאת - גם לא מדובר בפגיעה חוקתית אלא בהחלטה מינהלית. התיקון עולה בקנה אחד עם הסדרים חוקתיים מקבילים בישראל ובעולם, והוא עומד בתנאים שקבע בג"ץ עצמו להכללה בחוקי יסוד: "כללי, כוללני, קבוע ויציב שבבסיסו עומדת תכלית ציבורית ופוליטית". לדברי נתניהו, התיקון "לא נועד לשפר מצבו של אדם, אלא למנוע הרעת מצבו של העם. הוא מסיר אי-ודאות חוקתית עקרונית. אין הוא נעשה בשם אדם, אלא בשם עיקרון. ולא סתם עיקרון, אלא בשם העיקרון הבסיסי ביותר בדמוקרטיה: שלא תהא סמכות ביטול בחירות שלא בידי העם או נציגיו ועל-פי הסמכה חוקתית מפורשת בלבד". הוא לא השפיע על מצבו המשפטי של נתניהו, גובש בהליך חקיקה מקיף וראוי, ודחיית תחולתו תגרום לאי-ודאות בלתי נסבלת. התגובה הוגשה באמצעות עוה"ד מיכאל ראבילו, רועי שכטר ואופק ברוק.