היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, סבורה, כי בג"ץ יכול להורות על נבצרות של ראש הממשלה גם שלא מטעמים בריאותיים - וזאת במקרים קיצוניים וחריגים. אולם, מיארה גם אומרת שאפשרות זו נחסמה בחוק הנבצרות ולכן היא תומכת בדחיית יישומו של החוק לכנסת הבאה. כך עולה מקריאת פרוטוקול הדיון בבג"ץ בנושא חוק זה, שהתקיים ב-28.9.23. עמדתה של מיארה לא הייתה ברורה די הצורך במהלך הדיון עצמו, בשל מה שנראה כחוסר עקביות בדבריו של מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, ענר הלמן, אשר ייצג אותה. בחלקו הראשון של הדיון חזר הלמן על עמדתה של מיארה כפי שהוצגה בדיונים קודמים, ואילו בחלקו השני הקריא מן הכתב הבהרה שכנראה הכתיבה לו מיארה בעת ההפסקה בדיון. עם זאת, קריאה מדוקדקת של הדברים מעלה, כי ההודעה מן הכתב למעשה הבהירה וחידדה את שנאמר עוד לפני כן. מיארה סבורה, שליועץ המשפטי אין סמכות להורות על נבצרות של ראש הממשלה, וכי הוא יכול לכל היותר להביע את דעתו אם הממשלה מבקשת זאת. היא גם סבורה, שרק לבית המשפט העליון הייתה (עד לתיקון בחוק) סמכות לקבוע נבצרות תפקודית, דהיינו לא בשל סיבות רפואיות, וזאת במקרים קיצוניים בלבד. מן הדברים עולה, כי לדעת מיארה עשוי להיווצר מצב בו היועץ המשפטי יתמוך בקבלת עתירה שכזאת, אך הסמכות היא אך ורק של בית המשפט. הלמן גם הדגיש בדיון, כי מיארה אומנם סבורה שראש הממשלה, בנימין נתניהו, מפר את הסדר ניגוד העניינים עימו כאשר הוא עוסק ברפורמה המשפטית בכלל ובהרכב הוועדה לבחירת שופטים בכלל. אולם היא אינה רואה בכך מקרה קיצוני המצדיק נבצרות וזוהי גם עמדתה בעתירות המבקשות להורות על נבצרות שלו.