המלחמה במזרח התיכון עלולה להוביל לעלייה במחיר הנפט ולהאצה מחודשת באינפלציה העולמית - מזהיר הבנק העולמי (30.10.23). מאז פרוץ המלחמה מתאפיין המסחר בנפט בתנודתיות רבה, אם כי נכון לאמש - מחירו עלה ב-4% בלבד בתקופה זו. אזהרת הבנק העולמי מצביעה על השלכה כלכלית עולמית מרכזית של המלחמה, אשר עשויה להוביל את ארה"ב להגביר עוד יותר את מאמציה למנוע את התרחבות המלחמה. אם מחיר הנפט יזנק בצורה משמעותית, הדבר עלול להוביל ללחץ בינלאומי על ישראל להפסיק את פעולותיה.
6 באוקטובר היה יום המסחר האחרון לפני מתקפת חמאס, ומחיר הנפט ברנט (המודד המרכזי למחיר הנפט בעולם) עמד על 84.58 דולר לחבית. 7 ו-8 באוקטובר היו שבת ויום ראשון ולא התנהל מסחר רשמי בבורסות הסחורות; ב-9 באוקטובר עלה מחירו ב-4.2% ל-88.15 דולר. ב-19 באוקטובר הגיע המחיר לרמתו הגבוהה ביותר בימי המלחמה - 92.38 דולר, זינוק של 9.2%. אמש (29.10.23) הוא עמד על 85.95 דולר, ירידה של 2.5% ביום אחד.
לדברי הבנק העולמי, למרות שמצב הכלכלה העולמית כיום מאפשר לה להתמודד עם זינוק במחיר הנפט טוב יותר מאשר בשנות ה-1970 (חרם הנפט הערבי לאחר מלחמת יום הכיפורים), הרי שהסלמה במלחמה הנוכחית - לאחר הזעזועים שגרמה המלחמה באוקראינה - "עלולה להוביל את מחירי הנפט העולמיים לטריטוריות בלתי מוכרות".
הניתוח הראשוני של הבנק מוביל למסקנה, כי מחירו הממוצע של הנפט ברבעון הנוכחי יהיה 90 דולר לחבית, לפני שיירד ל-81 דולר בשנה הבאה בשל האטה בצמיחה העולמית (הגוררת ירידה בביקושים לנפט). נכון לעכשיו, השפעת המלחמה על שוק הקומודיטיס היא מוגבלת, עם עלייה קלה במחיר הנפט וללא שינוי במחירי הסחורות העיקריות האחרות.
הניתוח מספק הערכות לשלושה תרחישים אפשריים של הסלמה במלחמה, בהתבסס על הניסיון שנצבר ב-50 השנים האחרונות. בתרחיש הראשון תרד אספקת הנפט העולמית (העומדת על כ-100 מיליון חביות ביום) ב-2-0.5 מיליון חביות, בדומה למלחמה בלוב ב-2011; המחיר יעלה ב-3%-13% ויגיע ל-102-93 דולר. התרחיש השני הוא לירידה של 5-3 מיליון חביות, בדומה למלחמה בעירק ב-2003; התוצאה תהיה זינוק של 21%-35% לרמה של 121-109 דולר. בתרחיש השלישי ייגרעו מדי יום 8-6 מיליון חביות, בדומה לחרם הנפט; המחיר יאמיר ב-56%-75% ל-57-140 דולר לחבית.
"המלחמה הנוכחית באה בעקבות המכה הקשה ביותר לשוק הקומודיטיס מאז שנות ה-1970 - המלחמה באוקראינה, אשר פגיעתה בכלכלה העולמית נמשכת עד היום", מסביר הכלכלן הראשי של הבנק, אינדרמיט גיל. "קובעי המדיניות יצטרכו להיות דרוכים. אם העימות יסלים, הכלכלה העולמית תספוג שתי מהלומות אנרגיה בזו אחר זו, לראשונה מזה עשרות שנים".
סגן הכלכלן הראשי, אייהן קוזה, מוסיף: "מחירי נפט גבוהים יותר משמעותם מחירי מזון גבוהים יותר. במצב כזה תגבר אינפלציית מחירי המזון, אשר כבר עלתה במדינות מתפתחות רבות. בסוף 2022 סבלו 700 מיליון בני אדם מהעדר תזונה מספקת. הסלמה בעימות הנוכחי תגביר את חוסר הביטחון התזונתי, לא רק במזרח התיכון אלא בכל העולם".
לדברי הבנק העולמי, ההשפעה המוגבלת עד כה של המלחמה עשויה ללמד שהכלכלה העולמית שיפרה את יכולתה להתמודד עם משברים במחיר הנפט. מאז שנות ה-1970 הקטינו מדינות רבות את תלותן בנפט: כמות הנפט הנחוצה כדי להוסיף דולר אחד לתוצר צנחה במחצית בתקופה זו. יש להן בסיס מגוון יותר של ספקי נפט ויותר מקורות אנרגיה, כולל אנרגיה נקייה המתפתחת במהירות בשל משבר האקלים. כמה מדינות יצרו מאגרי חירום אסטרטגיים, קבעו הסדרים לתיאום האספקה ופיתחו שווקים עתידיים כדי להקטין את השפעתו של מחסור על המחירים.
עם זאת, מדגיש הדוח, על קובעי המדיניות להיות ערניים, שכן מחיריהן של כמה סחורות ובראשן הזהב מהווים איתות אזהרה לגבי ההמשך. מחיר הזהב - המשקף בצורה מובהקת את רמת החששות בשווקים - עלה ב-9% מאז ערב המלחמה והגיע אמש ל-1,999 דולר לאונקיה. אם אכן הסכסוך יסלים, עיקר הדאגה תהיה של מקבלי ההחלטות במדינות המתפתחות, שיצטרכו להתמודד שוב עם עלייה במחירי המזון - אחרי הקורונה והמלחמה באוקראינה.