בנק מזרחי-טפחות לא יעביר בשלב זה לארגון זק"א 8 מיליון שקל שתרם לו רומן אברמוביץ, לסיוע במימון צרכיו במלחמת חרבות ברזל. כך קובעת (2.4.24) שופטת בית המשפט העליון,
גילה כנפי-שטייניץ.
אברמוביץ' נתון תחת עיצומים בריטיים בשל קרבתו הנטענת לוולדימיר פוטין, במסגרת העיצומים על-רקע המלחמה באוקראינה. הבנק סירב להעביר את התרומה, למרות שישראל לא החילה את העיצומים הבינלאומיים ולמרות שמדובר בהעברה לצרכי צדקה בין חשבונות בישראל. הבנק טען, כי מדובר בהפרה של העיצומים העלולה לסכן משמעותית את מעמדו בחו"ל. המדינה הצטרפה לעמדת הבנק והזהירה, כי מדובר בסכנה למערכת הבנקאות כולה ומכאן שגם למשק כולו.
בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת
ירדנה סרוסי) הורתה להעביר את התרומה, בנימוק שהבנק והמדינה לא הוכיחו את חששותיהם. אולם, כנפי-שטייניץ אומרת כי אין הצדקה למהלך חריג ובו ניתן צו ביניים הזהה לסעד העיקרי, ולכן יש לקבל את הערעור ולבטל את צו הביניים.
במרכז הדיון, מסבירה כנפי-שטייניץ, עומדת השאלה האם סירובו של הבנק להעניק את השירות הוא סביר. במקרה זה, הסירוב נובע ממדיניות ניהול הסיכונים של הבנק לנוכח העיצומים על אברמוביץ; הבנקים חייבים לקבוע מדיניות שכזו על-פי הוראות בנק ישראל. לא ניתן לומר, כפי שקבעה סרוסי, שמדובר בהחלה וולונטרית של העיצומים. "כל עוד פועל הבנק בהתאם למדיניות ניהול סיכונים שקבע על-פי הנחיות המפקח - לא קמה לכאורה למשיבים עילת תביעה הנשענת על טענה לסירוב בלתי סביר למתן שירות בנקאי", קובעת כנפי-שטייניץ.
עוד אומרת כנפי-שטייניץ, כי סרוסי שגתה כאשר קבעה שהבנק ניהל את הסיכונים בצורה בלתי סבירה, כאשר לא בחן באופן פרטני את הנזק והתועלת הכרוכים בביצוע ההעברה; ומכיוון שאימץ את משטר הסנקציות מבלי שהותיר פתח לחריגים, גם כאלה המופיעים במשטר הסנקציות עצמו. הבנק טען שביצע בדיקה פרטנית ומצא שההעברה אינה חוסה תחת חריגי העיצומים - ואברמוביץ' וזק"א לא הוכיחו את ההפך. הם גם לא הוכיחו שהבנק פעל בניגוד למשטר העיצומים שאימץ על-פי נהליו.
"בנסיבות אלה, לא ניתן לקבוע בשלב מקדמי זה, כי סירובו של הבנק להעביר את התרומה הוא סירוב גורף או 'בלתי סביר'. על-רקע כל האמור, ובטרם התבררו הדברים לעומקם, לא ניתן לומר כי סיכויי התביעה גבוהים, בוודאי לא במידה המחייבת מתן צו עשה זמני הזהה לסעד העיקרי שהתבקש בתביעה", קובעת כנפי-שטייניץ.
מאזן הנוחות אינו לטובת זק"א גם מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת זק"א, ממשיכה כנפי-שטייניץ. ברור שפעילותו של הארגון חשובה ביותר, אך מול הנזק העלול להיגרם לו מעיכוב התרומה, "עומדים אינטרסים חשובים העלולים להינזק אם יינתן הסעד הזמני. בכלל אינטרסים אלה נמנים השמירה על קשריו של הבנק עם תאגידים בנקאיים וגופים פיננסיים בעולם, השמירה על יציבותו של הבנק ועל תקינות פעולתה של המערכת הבנקאית כולה, ושמירה על קשרי הכלכלה והמסחר של ישראל.
"המשיבים לא הוכיחו כי אי-העברת התרומה כבר בשלב זה תפגע בפעילות זו באופן בלתי הפיך. המשיבים לא הציגו ראיות ממשיות הנוגעות למצבה הכלכלי של זק"א, או ליכולתה לגייס כספים הדרושים לה לצורך מימון פעילותה ממקורות אחרים, בפרט עת המדינה הצהירה כי פעלה למתן מענה מיידי [בסך 1.7 מיליון שקל - א.ל] למתנדבי זק"א בכל הנוגע לתמיכה ולטיפולים רגשיים הדרושים להם".
גם אם הנזקים לבנק "אינם נראים לעין בטרם התממש הסיכון, אין בכך כדי לבטל את הפוטנציאל להתממשותם. הסיכונים הנשקפים לבנק כתוצאה מאי-כיבוד משטרי סנקציות בינלאומיות - ביניהם סיכוני מוניטין וסיכון לפגיעה בהתקשרויות הבנק עם גופים פיננסיים זרים הנדרשות להמשך פעילותו - פורטו על-ידי נציג הבנק, המחזיק במומחיות מיוחדת בתחום, במסגרת תצהירו - שלא נסתר, מקום שהנציג לא נחקר על תצהירו. סיכונים אלה הוכרו כאמור בהוראות המפקח על הבנקים, הוא הגורם המקצועי המופקד על פעילות הבנקים ובעל המומחיות בנושאים אלה, וכן הם הובהרו במסגרת עמדת המדינה, שתמכה בעמדת הבנק".
לפיכך, התרומה לא תועבר עד להכרעתו של בית המשפט המחוזי בתביעה העיקרית. לאור הערותיה של כנפי-שטייניץ, פחתו הסיכויים שסרוסי תיענה כעת לבקשה. את הבנק ייצגו עוה"ד שרון לובצקי-הס ויניב הולצמן; את זק"א ואברמוביץ' ייצגו עוה"ד שמוליק קסוטו ו
בלה פלד; ואת המדינה - עו"ד
לימור פלד.