מזכיר המדינה האמריקני התייחס בביקורו בריאד גם לסיוע ההומניטרי הדרוש לרצועת עזה. לדבריו, ישראל עדיין חייבת לעשות יותר כדי להגביר את זרימת הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה הנצורה וכי הוא ישתמש במסע הנוכחי שלו במזרח התיכון - השביעי שלו לאזור מאז שהחלה מלחמת ישראל-חמאס באוקטובר - לדחוף את התיק הזה מול מנהיגי ישראל. בלינקן עומד לבקר בישראל ביום שלישי השבוע. בשיחה עם שרי החוץ של מועצת שיתוף הפעולה של המפרץ בריאד, אמר בלינקן, שהדרך הטובה ביותר להקל על האסון ההומניטרי בעזה תהיה להגיע להסכם הפסקת אש שישחרר בני ערובה שבידי חמאס. בינתיים, הוא אמר, זה קריטי לשפר את התנאים עכשיו. "הדרך היעילה ביותר לטפל במשבר ההומניטרי בעזה, להקל על סבלם של ילדים, נשים וגברים, וליצור מרחב לפתרון צודק ועמיד יותר, היא: להביא להפסקת האש ולשחרור בני הערובה". בלינקן הדגיש, כי הממשל האמריקני לא מחכה להפסקת אש כדי לנקוט צעדים הדרושים למען האזרחים בעזה. לדבריו, מכיוון שהנשיא ג'ו ביידן התעקש שישראל תעשה יותר, כולל בשיחת הטלפון שלו עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ביום ראשון, היו שיפורים, אם כי לא מספיק, ויש לעשות גם צעדים נוספים להבטיח את בטחונם של העובדים הפועלים במסגרת ארגוני הסיוע. "ראינו התקדמות מדידה בשבועות האחרונים, כולל פתיחת מעברים חדשים והגדלת היקף העברת הסיוע לעזה ובתוך עזה, ובניית המסדרון הימי בארה"ב, שייפתח בשבועות הקרובים. אבל זה לא מספיק. אנחנו עדיין צריכים לקבל יותר סיוע בעזה ובסביבתה".

שר החוץ הסעודי פייסל בן פרחאן אמר בפורום (דבריו הובאו ברשת X, "סעודיה בעברית"): "באשר להסכמים הבילטרליים עם ארצות הברית, אנחנו מאוד קרובים ורוב העבודה כבר נעשתה. יש לנו את קווי המתאר של מה שאנחנו חושבים שצריך לקרות בסוגיה הפלשתינית, מהצד שלנו כמובן, ותיאמנו את זה עם הפלשתינים. זו צריכה להיות דרך אמינה ובלתי הפיכה למדינה פלשתינית. זו הדרך היחידה בה זה יוכל לעבוד. איך זה יוגדר ואיך זה יעבוד? אלה הפרטים שצריך לעבוד עליהם". "לרשות הפלשתינית יש יכולת מסוימת, אבל בוודאי שהיא תזדקק לתמיכה. קשה לנו מאוד להתחייב לזה (לתמיכה ברשות) מבלי שתהיה בהירות באשר לנתיב להקמת מדינה פלשתינית. אם תהיה בהירות בנושא הזה, זה יהיה משהו שאפשר לקיים אותו. באופן מעשי, זה אומר, שמי שייכנס פנימה (לעזה), אם זה כוח בינלאומי במנדט האו"ם, או אם זה מדינות אחרות שמוכנות לעשות את זה, יהיה אחראי לשמירה על היציבות והביטחון של הפלשתינים בזמן שהם נערכים להגדרה עצמית. זה שונה לחלוטין מסידורים ביטחוניים זמניים, שאין להם אופק פוליטי". "איננו יכולים לחשוב רק על עזה, אנחנו צריכים לחשוב על ההקשר של כל הסיטואציה הזו. יש אוכלוסייה בעזה, וביתר פלשתין, שסובלת מטראומה ומסבל, וכדי שאנחנו נוכל לדבר על נתיב ליציבות וביטחון, גם לישראל, עלינו לדבר על מצב שבו לפלשתינים יש תקווה, וזה יקרה באמצעות הגדרה עצמית ונתיב אמין ובלתי הפיך למדינה פלשתינית. ככה אנחנו רואים את המצב" "אם נתמקד בדרך הצודקת והנכונה לפלשתינים, ובמקביל לכך, בדרך של שיתוף פעולה ואינטגרציה, זה יבודד אותנו מהניסיון לשבש את האזור. ואני חושב שאירן ושותפותיה יסתכלו על כך ברצינות ויהיו מוכרחות לבחור בדרך הזו. אני יכול רק לקוות שהם יצטרפו, למרות שבמשך שנים אירן הגנה על רעיון התלות ההדדית באזור".