|
|
[צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
|
|
יפעת סיטרואן, סמנכ"ל אסטרטגיה ותכנון מדיניות במשרד העבודה, אמרה כי שוק התעסוקה עובר שינוי בהרכב המשימות ובמיומנויות הנדרשות. לדבריה, כ-60% מהעובדים ידרשו לעבור הכשרה עד שנה. לכ-77% מהעובדים שיעברו הכשרה משך ההכשרה יהיה למעלה מחודש והמעסיקים מצפים שכ-65% מההכשרות יתבססו על יכולת ותשתיות פנימיות של הארגון. עוד ציינה כי המקצועות בצמיחה הם: נהגי משאיות ואוטובוסים כבדים, מורים לחינוך מקצועי, מומחים לפיתוח עסקי, מרצים באוניברסיטה, מהנדסי אלקטרוטכנולוגיה, מומחי טרנספורמציה דיגיטלית, מומחי קיימות, פועלי בניין ומומחים לשיווק ואסטרטגיה דיגיטלית. המקצועות שבדעיכה הם: פקידות הזנת נתונים, מזכירות שירותי חשבונאות ושכר, קופאיות וטלרים, פועלי פס ייצור, פקידי דואר, נציגי מכירות בחנויות ופקידי שירות לקוחות. בסיכום, ציינה כי היו בעבר כבר מהפכות מידע ולכן השינויים בשוק כבר החלו לפני ה-AI Generative, אלא שהטמעה של טכנולגיות צפויה לייעל את העבודה ולשפר את התוצר במשק. הד"ר אלה שחר מבנק ישראל הציגה בדיון את הגרפים המראים כי ההתפתחות המהירה של ה-AI צפויה להשפיע על שוק העבודה, על התעסוקה, השכר, פריון העבודה ועל אי-השוויון הכלכלי וציינה כי נדרשים צעדי מדיניות להיערכות המשק לשינויים הצפויים בשוק העבודה בעקבות ההטמעה הרחבה של ה-AI על-מנת לשמור על רמת התחרותיות הגבוהה של ישראל ולתמוך בעובדים. לדבריה, "דוח של קרן המטבע מראה כי בהינתן רמת החשיפה הגבוהה של שוק העבודה ל-AI, רמת המוכנות של המשק הישראלי לאימוץ AI אינה גבוהה דיה. התנאים החיוניים להגברת המוכנות של המשק ל-AI: תשתיות טכנולוגיות מתקדמות, הון אנושי מיומן, חדשנות ויזמות, וכן אסדרה בתחום ה-AI.
|
|
|
[צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
|
|
עו"ד יוסף גדליהו, מנהל אסדרה ל בינה מלאכותית ברשות החדשנות: "אנו עוקבים מקרוב אחרי כל הדוחות והמחקרים בתחום ומכירים את האתגרים והחשש מאובדן משרות, הצורך בהתאמה של כישורי העובדים לשוק שמשלב בינה מלאכותית וכן אחרי השכר שישתנה. אנחנו רוצים לייצר מחקר ייעודי לכלכלה הישראלית והתאמה של מערכת החינוך לנושא. ההתרשמות שלנו מכל ההשתתפות בפורומים בינלאומיים היא שכרגע לא מכוונים על אובדן משרות אלא יותר על התאמות". תומר סיימון מדען ראשי ב מיקרוסופט: "ללא התערבות ממשלתית ותכנון מדויק, שוק חופשי לא יכול להתקיים. על הממשלה להתערב כדי שנהפוך למעצמה לבינה מלאכותית. העולם הולך לכלכלה מבוססת כישורים מותאמים. מדינות מבינות את המשמעות של הנושא ורוצות לקחת חלק מרכזי בתחום. מיקרוסופט החלה לעבוד עם ארגון הגג של כל ארגוני העובדים בארה"ב כדי לדעת איך להסתכל קדימה ולהכשיר את כולם ל-AI. החברה מכשירה כבר כיום מעל מיליון אנשים בעולם בנושא. "ממשלות נאבקות להשתתף בעיצוב העתיד. זו הזדמנות נדירה לשינוי בפרודקטיביות של כלל המשק, לשנות בכל המגזרים של כל התעשיה, כולל המוסדיים, החקלאות והפיננסים. למדינת ישראל יש יכולת לצמיחה דו-ספרתית בשנים הקרובות, אבל הכל תלוי בהשקעה ובהכנה הממשלתית". דניאל שרייבר, מייסד שותף 'למוניד': "אלו ימינו האחרונים כיצורים הכי חכמים עלי אדמות. כמעט בכל פעולה שכלית, ה-AI מתקרב לרמה האנושית או מנצח אותה. ברכיבה הוא ודאי מנצח את כולנו. קצב קידמה כזה לא היה בשום שלב של מהפכות ההייטק, ובקצב הזה לא רחוק היום שהוא יתפשט לכל מקום ולכל מקצוע. אצלנו בחברה יש גידול של 25% בחברה וקיטון של 11% בכוח אדם - יותר מחצי מהתביעות נעשות ללא מגע יד אדם ועוד היד נטויה. המהפכה התעשייתית מלמדת אותנו שברגע שמכונה מסוגלת להחליף עובד, היא תחליף אותו. אין שום מעסיק שיבחר באנשים על פני מכונות. בפרק הנוכחי, המכונות באות על המוח שלנו ולא על הגוף שלנו ומה עוד נותר לנו לפרנסתנו? מי יעסיק את כולם? אנשים נרתעים לשמוע את הדברים. מספרים שבינה מלאכותית לא יודעת להרגיש, אבל איש לא מקבל משכורת על הרגשה - הוא מקבל על זיהוי רגשות, ואת זה הבינה המלאכותית עושה מצויין. אם נשאיר את העתיד רק לכוחות השוק, הגולם יקום על יוצרו. בידינו הדבר אך עדיין לא מאוחר".
|
|
|
[צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
|
|
יו"ר הוועדה, ח"כ אורית פרקש הכהן, אמרה בדיון: "דיון זה נוגע בבסיס של החברה בישראל וכולנו חייבים להתכונן אליו. הובאו בדיון שתי אסכולות - מחד-גיסא, 'החייזרים כבר כאן ומה שיקרה בעולם התעסוקה איננו דומה למהפכה התעשייתית וחייבים להיערך לעולם שיש בו משמעות כלכליות כבדות כולל קצבה שתשולם לכל אחד' ומאידך-גיסא, יש גישה שזה כוח משלים לעובדים ובאותה מידה שייעלמו משרות, ייוצרו משרות חדשות. נתונים מדוח קרן המטבע העולמית מזהירים שבהינתן רמת החשיפה של ישראל ל בינה מלאכותית, המוכנות למשק אינה גבוהה דיה כאן. על הממשלה מוטל תפקיד והיא אינה יכולה לצפות מהצד. הוועדה קוראת לפעול בנושא ולגבש אסטרטגיה בתחום ה-AI כדי שיוכלו להשפיע בעולם התעסוקה, להכין תוכנית לאומית הן למוכנות המשק לנושא והן להיערוכת מערכת החינוך לנושא".
|
|