על-פי הודעת המשטרה, "מספר אנשים נצפו סמוך למתקן מקורות בכביש מספר 1 שהתכוונו לפי החשד לחסום את הכביש עם שלושה רכבים מושבתים ולהבעירם באש. בלשי משטרה הגיעו למקום ואיתרו בתוך הרכבים ובסמוך אליהם מערומי קרשים, מיכלי דלק, צמיגים, כפפות וסמרטוטים. לפי החשד, מספר פורעי חוק תכננו להעלות את הרכבים עם חבלים אל כביש מספר 1 בשעת עומס ולהבעיר אותם, תוך סיכון משתמשי הדרך...חלק מהחשודים התנגדו למעצר ולא נשמעו להוראות השוטרים, ניסו להתעמת עם הכוחות במקום ולהעלות את הרכבים בכוח לכביש מספר 1, ללא הצלחה". בתלונתה, דורשת התנועה למצות את הדין עם מפרי הסדר ואומרת כי מדובר במבחן לרשויות החוק מול אנשים המהווים סכנה לשלום הציבור. מתנועת אם תרצו נמסר: "החומרה העולה מן הדברים מעוררת חשש עמוק שמא אחים לנשק רואים עצמם מעל לחוק. לכאורה מדובר בגרימת סיכון ממשי של אזרחים והפרעה לשוטרים במילוי תפקידם, אנו מצפים מפרקליטות המדינה להפסיק את האכיפה הבררנית ולהגיש כתבי אישום בדיוק כשם שעשו זאת במהירות ללא משוא פנים במחאות נגד ההינתקות ובאירועים דומים אחרים. לא ייאמן שבשעת מלחמה אלו הטוענים שהם אנשי מילואים, עסוקים דווקא בפעילויות המסכנת שוטרים ואזרחים".

תגובת אחים לנשק לא נמסרה עד מועד פרסום הידיעה.

ועדת החוקה התכנסה (יום ב') לדיון על טיפול מערכת אכיפת החוק באירועי מחאה ואיומים על אישי ציבור, בדגש על מדיניות המעצרים, פתיחה בחקירה והעמדה לדין. בדיון הסוער התפתח עימות בין משפחות שכולות ומשפחות חטופים, ויו״ר הוועדה ח"כ רוטמן הכריז על שתי הפסקות.

היו״ר ח"כ שמחה רוטמן: "אנחנו כמדינה צריכים לוודא שהמדינה מתנהלת בהתאם לחוק ולכללים, אנחנו יכולים למצוא עצמנו בסיטואציה שכל גורם חוסם את צירי התנועה בצדק מבחינתו אך בסופו של דבר מדינה אי-אפשר לקיים כך. מדיניות האכיפה צריכה להיות יעילה ואחידה. הדיון נועד לעסוק במחאות שטח הכוללות חסימת כבישים ואירועים נלווים המתרחשים בד"כ כמו תקיפת שוטר. כמו-כן- נושא האיומים, כאשר פעמים רבות מה שמתחיל בהסלמה של השיח מתפתח לאירועים. הטריגר לקיום הדיון היה כתבה של אבישי גרינצייג, שתיאר עונש חריג על מכתב שהגיע לתיבת הנהלת בתי המשפט עם טקסט מכוער מאוד, בעניינו נוהל משפט עד הסוף כשמדובר בשופטת. קראתי ולא הבנתי, כשדברים שח"כ אחמד טיבי הראה לי שנשלחים אליו, הרבה יותר חמורים וכך גם איומים שהופנו כלפיי והעברתי לקצין הכנסת ולא קרה כלום. אבקש להבין מה המנגנון ואיך מופעל שיקול הדעת ומי מוודא שהדברים נעשים משיקולים מקצועיים ולא אחרים".

ח״כ טלי גוטליב: "זכות המחאה אלמנטרית. אני מתווכחת עם היכולת המתוחכמת של הוגי המחאות שמשתמשים ניצול ציני בכאב המשפחות לרבות ח"כ לזימי שקוראת לשוטרים מליציות. קבוצת המיעוט הקיצונית והרדיקלית של אנשי השמאל שממומנת ונתמכת במקרה הטוב ע"י ארה"ב ומכוונת למיטוט ממשלה, מביאה והביאה אותנו לעברי פי פחת. אנשי המחאה מדברים על המעצר של סמוטריץ'. יודעים על מה נעצר? אנחנו מדינה דמוקרטית מפוארת אבל בשם הדמוקרטיה משתמשת קבוצת מיעוט למיטוט רצון הרוב הבוחר. נעשה הכל לשמור על חופש הביטוי גם של הימין וגם של הדתיים. זכות המחאה לגיטימית ללא הבערת כבישים. אנחנו במלחמה. כשאני אומרת שהמחאות משודרות באל-ג'זירה הן משחקות לידי האויב".

ח״כ נעמה לזימי: "משטרת ישראל היא גוף חשוב וקריטי לדמוקרטיה מתפקדת. יש בה שוטרים גיבורי ישראל שהצילו אזרחים, שאני מעריכה, מוקירה וכולנו חבים להם חוב לנצח. למשטרה יש גם תפקיד קהילתי ואני מאמינה בה. אין מדינה בלי משטרה ונצטרך לשקם אותה. אני רואה את האצת שינוי פני המשטרה תחת הממשלה הזו ובמיוחד תחת העבריין הכהניסט בן-גביר. חזרתי להפגין עם מחאת קפלן לאחר עצרת בכיכר החטופים ואני רואה ליד ביתי פרשים ולא הבנתי למה. בהתזת המכת"זית הראשונה היו הרבה הודעות לתקשורת והמצב רק הסלים. יש החרמת ציוד שיטתית גם על המדרכה בסיום אירוע גם ללא שימוש בו. יש חקירות להלך אימים. נטלי צנגאוקר נחקרה כבר חמש פעמים. אני וח"כ קריב סורבנו להיכנס לתחנה. אנחנו רואים בעיניים אלימות בלתי מרוסנת. תלונות השווא יגיעו כנראה לבג"ץ שכן הן מוגשות בסיטונאות. חוסר הרגישות למשפחות שכולות וחטופים כשאני רואה את אבי מרציאנו אביה של נועה שנרצחה בעזה נדחף באלימות קשה ושוטר אומר שהוא עושה לו דווקא, איפה אתם? זה נגד המוסר הישראלי. אם במשטרת ישראל לא נתקן את התופעות איזה שיקום יהיה לנו".

ח״כ גלעד קריב: "הדיון הזה הוא לא על הפרות החוק מצד המשטרה אלא על אכיפה בררנית בחודשיים האחרונים במחאה נגד הממשלה. אי-אפשר להתעלם מהעובדה שהשר האחראי ישב באולפן טלוויזיה ואמר שיגבה שוטרים שיש נגדם חקירות על אלימות. הטיפול באלימות שוטרים מופקד בידי מח"ש שהיא חלק מהפרקליטות ולכן זה בתחום ועדת החוקה. רואים הפגנות מכאן ומכאן ולא מעט הפרות חוק בשטחי יהודה ושומרון ולכן אבקש לדעת כמה עיכובים ומעצרים של מפגינים בוצעו, כמה דוחות בוצעו בחתך של מקום ההפגנה. כמה פעמים הופעלה מכת"זית לעבר מפגינים וכמה תלונות הוגשו למח"ש בגין אלימות נגד מפגינים ומה סטטוס הטיפול. יש אכיפה בררנית רק שבחודשים האחרונים היא בכיוון ההפוך".

ח״כ צגה מלקו: "תפסיקו להיות צבועים. אני שומעת אכיפה בררנית כאילו זה התחיל רק עכשיו, כאילו יוצאי אתיופיה שקופים. עוד לפני שיצאו להפגין בעקבות הרשתות החברתיות פתחו להם תיקים. במלחמה הזו נפלו לנו 26 לוחמים, אנחנו שותפים רק בחובות ולא בזכויות".

שפי פז: "הגשתי תלונות על מסתננים שאמו עלי דחפו אותי פתחו לי את הראש אותו אדם שוחרר באותו יום התיק נסגר. כולנו מכירים את הכלל של היועמ"שית שאין מחאה אפקטיבית ללא הפרת הסדר הציבורי אבל הכלל הזה חייב להיות תקף לכולם".

שחר מור, שדודו אברהם מונדר חטוף: "אני במאבק סביב דוד שלי 7 חודשים ספגתי אין ספור יריקות מכות וקללות ויש לי חמישה תיקים פתוחים. מי שאנחנו פוגשים ברחובות הם מליציות של בן-גביר, לא משטרה או גוף סטטוטורי שמקבל סמכותו מהחוק ואיפה שאין מפקד שמשתלט עליהם אנחנו חוטפים. בעשרה מקרים את התוקפים שלי איש לא עצר".

עינב צנגאוקר, שבנה מתן חטוף: "אנחנו חוזרות עם מכות כחולות הביתה. אני מבקשת שהשר בן-גביר לא יטפח על כתפם של שוטרים שמשתמשים באלימות ויזרז את קידומם. לא ייתכן שנחזור הביתה חבולים, ונסיים עצורים ועם כתבי אישום במקום להילחם על היקירים שלנו אנחנו נעים בין תחנות משטרה. איך יש כאן חברת כנסת שמלבה את האלימות נגדי בחוץ? כשהיא קוראת לי אנרכיסטית קפלניסטית ויושבת כאן בוועדה שני כסאות ממני ולא להתנצל בפניי? אם הייתי פוגעת בכבודה הייתי מתנצלת ומורידה ראש. איך היא מעזה לקרוא לי בטוויטר נוח'בה?"

עו״ד מנשה יאדו מארגון חוננו: "בשנים 2023-2022 על סעיף 151 התקהלות אסורה הוגשו כתבי אישום רק נגד הציבור החרדי, הם הציבור הכי פחות מוגן". היו"ר ח"כ רוטמן: "אבקש מהמשטרה והפרקליטות פילוח של הנתונים כי הדברים אמורים להטריד כל אחד ואחת מאיתנו ואם היו הרבה התקהלויות בעבירה והוגשו כתבי אישום רק נגד חרדים זה חמור מאוד".