מישל טיריין, נציג ארגון הבריאות העולמי בישראל: "ישראל הייתה הבחירה שלי וחשוב לי מאוד שהקול של ישראל יישמע בעולם. משבעה באוקטובר ביקרתי בקיבוצים, בשדרות, שוחחתי עם ראש העיר, סיירתי בגבול, ביקרתי בבית החולים ברזילי ושוחחתי עם פצועים, חיילים, כיתות כוננות, רופאים אחיות, נפגשתי עם משפחות החטופים, עם נציגי זק"א, עם חטופים שחזרו והארגון שלי עם משרד הבריאות מארגן עבודה בנושא הטראומה לאנשי זק"א ונוספים. אני מבין את החששות שלכם, אבל ארגון הבריאות אינו סוכנות, הוא מייצג את כל העולם. אין לו כוח שיפוטי על-אף מדינה חברה ותמיד עובדים דרך קונצנזוס.
"לא מדובר על הסכם מחייב שיכול לפגוע בריבונות המדינות אלא הסכם של סולידריות. ישראל שיחקה תפקיד מוביל בזמן מגיפת
הקורונה וסיפקה נתונים למדינות אחרות. התקנות נועדו לעזור לכל מדינה להיות יותר מוכנה למצב חרום ברמה בינ"ל. אני מבין שיש חששות ואני גר בת"א ומוכן להסביר ולענות על כל השאלות".
עו"ד עירית ינקוביץ': שמעתי את התשובות אך יש סתירה מדאיגה אל מול המסמכים שלפניי. פניתי למשרדי הממשלה ע"פי חוק
חופש המידע ולקח חצי שנה לתשובות להגיע. משרד רה"מ ענה בינואר שהוא לא יודע כלום מהדבר הזה. משרד הבריאות ענה בדצמבר שאין חוו"ד חיצוניות או התייחסות של הציבור אלא רק הפקידות הפנימית. אף אחד כולל משה"ח והאוצר לא הציג תהליך או אמר שקיבל חוו"ד, התייעץ, כלום. זה מה שמדאיג".
ד"ר סורין שפירא: "אני רופא במקצועי, עבדתי באפריקה כמנהל בי"ח: אמנת הפנדמיות היא מעבר לאמנה. יש בה
גיוס משאבים, עקרונות עבודה, חזון, יש אדמיניסטרציה, ועד מנהל שהוא ארגון הבריאות, מה שאומר שזה קונגלומרט כלכלי על רפואה, על בע"ח ועל כל המשק. תעשיית המזון, התרופות הביו-טכנולוגיה והדיאגנוסטיקה, כל מה שקשור ברפואה. שום דבר לא יעמוד בפניו. מול אמצעי לחץ כלכלי כזה לא יעמוד שום בי"ד. יש פה מכבסת מילים לצנזורה. אני זוכר איך רופאים זומנו לתחקירים כשניסו לטפל בדרכים שונות בקורונה. הארגון אסר על טיפולים שונים ועוד. כמו-כן המנדט הוא מגיפות והמשמעות היא שהוא יפעל כל הזמן".
עו"ד פיליפ קרוזה, שוויץ: "המומחיות שלי היא דיני מיסים. המסר העיקרי הוא האם יש לכם מידע מספיק כדי שהממשלה תוכל להצביע על ההסכמים בתוך שבוע? שני ההסכמים יש להם השלכות מרחיקות לכת על כל מדינה וכלכלה. מהטיוטות שעל השולחן ומאתר הארגון, אפשר כוונה ברורה לשלוט בבסיסי קבלת ההחלטות של המדינות, לקבוע את האיומים ועוד. הסיבות להכרזה על מצב חרום פנדמיה יורחבו ולא רק על בסיס הנתונים. זה סיכון לריבונות המדינות".
נגה ארבל, חוקרת גיאו-אסטרטגיה, מדיניות חוץ ומדיניות ציבורית: "אמנות בינ"ל הן הרבה יותר שאלה פוליטית מדינית, ואין אף נציג ממשלה בדיון שעוסק במדיניות חוץ - ועד כה, לידיעתי, לא נערך דיון מדיניות. לא מובן איך משרד המשפטים מתיימר להבטיח שכלום לא יקרה, כי זה לא אירוע של משפט אלא של מדע המדינה. אף אחד מהמשפטנים המצוינים לא בדק השלכות ברמת האינטרסים או הפונקציונליות של המדינה כשיש פה כוונה מאוד ברורה בנוסחים של הארגון לשנות את הסיטואציה בה לארגון אין כוח על מדינה, לכזו שיש למומחי הארגון כוח לקבוע. זה היה הטקסט המקורי והשינויים לא משנים את העובדה שזה אומר שלפנינו תהליך המצמצם את מרחב הפעולה של ישראל. אנחנו ארבעה ימים לפני הצבעה שתשנה את חיי מיליוני אנשים, ואיש לא יודע מה כתוב שם. ארגונים כמו WHO משתמשים במשפט הבינלאומי נגד ישראל בצורה שלא נוהגת בשום מקום בעולם. מה האינטרסים המצדיקים את העלויות לישראל? ההליכים אינם תקינים. בשביל מה זה טוב ולמה כל כך ממהרים?"