היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, הורתה למשטרה לפתוח בחקירה נגד ח"כ טלי גוטליב (הליכוד) בחשד לגילוי מידע סודי. גוטליב הודיעה (4.6.24) שלא תתייצב לחקירה, בטענה - שאינה נכונה - לפיה יש לה חסינות מוחלטת. גוטליב פרסמה ברשת X ציוץ, בו חזרה על תיאוריית הקונספירציה השקרית לפיה המוסד יירט "שיחות בין בעלה של שקמה ברסלר לגדול המרצחים יחיא סינוואר, ימים לפני התופת". ברסלר היא ממובילות המחאה נגד הרפורמה המשפטית ובעלה הוא בעל תפקיד חשאי. המוסד מסר אז הכחשה גורפת, חריפה ונדירה לדבריה של גוטליב. ברסלר הגישה תביעת לשון הרע נגד גוטליב, שטענה גם שם לחסינות - אך בית המשפט הורה לה להגיש כתב הגנה. גוטליב הגיבה הערב בטענה לאכיפה בררנית והוסיפה: "חסינות לפי סעיף 1 לחוק החסינות היא מוחלטת ולא ניתנת להסרה. על כן כל שנותר לה זה לסמוך על רצוני הטוב ולבקש ממני להיחקר. רשמו בפניכם אין לי כל כוונה להתייצב לחקירה. אין כל מקור סמכות לחייב אותי להיחקר מקום בו החסינות שלי היא מפני כל הליך פלילי הכרוך במעשה או אמירה למען ובמסגרת מילוי תפקידי. שמחתי להבהיר. צר לי לאכזב". טענה זו של גוטליב היא מופרכת. החסינות היא מפני פעולה משפטית, בעוד חקירה היא פעולה משטרתית. בית המשפט העליון פסק בזמנו, בעניינו של משה קצב, כי נשיא המדינה - שחסינותו נרחבת מזו של חברי הכנסת - אינו חסין מפני חקירה פלילית. יתרה מזאת: ניתן להגיש כתב אישום נגד חבר כנסת ואזי עליו לבקש מוועדת הכנסת להעניק לו חסינות. מעבר לכך, ניתן לפקפק בטענה לפיה חשיפתו של מידע סודי אגב הכפשה שקרית היא פעולה במסגרת תפקידה של גוטליב.