סנ"צ הדס פטר, ראש מדור דין משמעתי, משטרת ישראל: "חשוב לנו שלשוטרים יהיה טוב בארגון. יש מנגנון הגשת תלונה ליועץ המשפטי במחוז ולמשאבי אנוש. במקרים אלה יושבת ועדה בראשות סגן מפקד המחוז ובוחנים האם מדובר בהתעמרות. אם יש חשד להתעמרות, ממנים קצין-בודק שבוחן את המקרה. גם אם מדובר בקצינים בכירים, לא עושים להם הנחות. לאחר הבדיקה, ראש אמ"ש [אגף המשמעת] מקבל המלצות בהתאם לבחינה. הצעדים שננקטים יכולים להיות: משמעתיים, פיקודיים, ליווי ארגוני, נפשי והעברה מתפקיד במקרים המתאימים. כל התהליך הזה נעשה במקביל לנציבות הקבילות". לשאלת ח"כ
צגה מלקו, האם יש עידוד לסוהרים ולשוטרים לדעת את זכויותיהם? השיבה כי אם רוצים לשמוע תלונות, יש חשיבות להגיע למקומות האלה. "בשירות בתי הסוהר קל לנו יותר, במשטרה קצת פחות - ואנו צריכים למצוא את הדרכים. יש מחסומים פסיכולוגיים, ארגוניים ועוד. אנחנו רואים את זה. כאשר אנו למשל מבקרים בבית הסוהר, אנו רואים שאנשים נהיים מודעים יותר ופונים יותר".
רפ"ק טלי מן מוזס ממשטרת ישראל הגיבה על נושא מעורבות נציגי הנציבות בהדרכות ואמרה: "מרבית הקורסים עברו בשנה האחרונה שינוי, ויש לנו גיוס נרחב והכשרות שונות. הצענו להגיע למכללה ולבנות תכנים דיגיטליים לכלל האוכלוסייה שם". סג"ד נועם יעקב משירות בתי הסוהר אמר כי יש שיתוף פעולה טוב עם הנציבות. "אנחנו משפרים תהליכי עבודה ומתייחסים לזה ברצינות ובחשיבות מבחינה ארגונית. אנו מנתחים את המגמות ובחינת החשיפה. היכולת להגיע להרצות בפני לוחמי כליאה מבחינתנו היא מלאה. תחושת הגיבוי של המפקדים עלתה. חברתו לארגון, סג"ד ריבי שפירא, ראש אגף משמעת, הוסיפה: "יש עלייה בולטת בפנייה של לוחמי הכליאה אלינו. יש קבילות וקצינים בודקים שאנו ממנים ונותנים מענה לכל המקרים". יו"ר הוועדה פוגל אמר לסיכום כי קבילה היא לעיתים קרובות זכות ולא פחות גם החובה של החייל/שוטר/לוחם כליאה להתלונן ולהביע על אי-שביעות רצונו בארגון בו הוא פועל. לדבריו, "מקום שבו שוטרים וסוהרים מדברים על הארגון בגאווה זה מקום שאנשים אחרים רוצים להצטרף אליו. לא הכל זה המשכורת. תהליך של פתיחות לשמוע את הטענות ומתן מענה להן זה ארגון שטוב להיות בו וזה חלק מהאיכות שלו". היו"ר הוסיף, כי ימליץ למפכ"ל ונציב בתי הסוהר לפנות זמן במהלך ההכשרה, קורסי קצינים ומסגרות נוספות כדי לחשוף את יכולות הנציבות.