|
סטודנטים מהפקולטה למדעי המחשב ע"ש טאוב בטכניון השתתפו בהאקתון חברתי-טכנולוגי ייחודי ופיתחו פתרונות טכנולוגיים חדשניים לטובת נפגעי פוסט-טראומה, ביניהם חיילים פצועים ומתמודדים עם אירועים קשים אחרים. ההאקתון, ששמו "CS Hack - Doing Good", התקיים במשך יומיים (21-20.6.24) ונועד לרתום חדשנות טכנולוגית לטובת החברה והקהילה. השנה, נוכח אירועי 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל, התמקד האירוע בפיתוח פתרונות טכנולוגיים להגברת החוסן הנפשי. במהלך ההאקתון פיתחו 140 סטודנטים מכל התארים במדעי המחשב פתרונות יצירתיים ומגוונים, תוך ליווי צמוד של חברי סגל, חוקרים, מהנדסים מהתעשיה ואנשי מקצוע מתחום הטיפול. בין הפתרונות שהוצגו: - טכנולוגיה לטיפול בפוסט-טראומה באמצעות בישול - טיפול המשלב שימוש במשקפי מציאות מדומה (VR) במטבח וירטואלי, תוך שילוב בישול, טבע ומוזיקה. הקבוצה שפיתחה זאת היא הזוכה. הרעיון נולד אצל האחיות חיחי, בנותיו של פאיז חיחי ז"ל שנפל בעת שרותו הצבאי. לדברי אמל, "ביום שאבא נהרג, אימא חיכתה לו עם מנה של עלי גפן, ומאז במשך עשרים שנה לא הייתה מסוגלת לחזור למנה הזאת. רק לא מזמן, ביום הזיכרון, היא השתתפה בסדנת בישול שנועדה לסייע לאנשים להתמודד עם אובדן - ושם קרה השינוי והיא חזרה להכין עלי גפן. ככה הבנו את הפוטנציאל העצום של בישול כאמצעי לריפוי, וזה הרקע לפיתוח".
- כלי AI לשיפור הטיפול בפוסט-טראומה - כלי בינה מלאכותית המאפשר למטופל לדבר בשפה רגילה עם בוט ייעודי, ומסייע לו בתרגול משימות טיפוליות בבית.
|
|
|
|
|
|
- מערכת המבטלת צלילים חזקים - מערכת המזהה בזמן אמת צלילים "טריגריים" (כמו צפירת אמבולנס) ומוחקת אותם מיד, תוך אפשרות עתידית לסינון צלילים לא רצויים גם בשיחות טלפון, סדרות טלוויזיה וסרטוני יוטיוב.
8 פלטפורמה אינטרנטית לסיוע למשרתי מילואים - פלטפורמה המנגישה ביורוקרטיה, מידע ומיצוי זכויות עבור משרתי מילואים, תוך מילוי טפסים באופן אוטומטי. המערכת מקבלת טופס 3010 ופרטים אישיים מינימליים נוספים, ובהתאמה לכל משרת מרכזת את כל הזכויות שמגיעות לו מגופים ממשלתיים שונים ועמותות. בנוסף, המערכת ממלאת את הטפסים הרלוונטיים באופן אוטומטי כדי להקל בתהליך הביורוקרטי. - מערכות נוספות - מערכת לזיהוי מוקדם של סימני ASD, מערכת לניטור התקפי פוסט-טראומה באמצעות שעון חכם, משחק "חפש את המטמון" המבוסס על Google Street View, ומיזם "זוכרים בקולם" המאפשר השמעת מלל בקולו של נופל לצד הקרנת תמונות.
|
|
|
|
|
|
את הרצאת הפתיחה בהאקתון נשא אל"ם (מיל') הפרופסור אייל פרוכטר, בוגר הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט וחבר סגל בפקולטה, שעמד בעבר בראש מחלקת בריאות הנפש בצה"ל. הוא סיפר כי תסמיני הפוסט-טראומה מוכרים כבר זמן רב, אבל ההכרה בתופעה כהפרעה ממשית היא חדשה יחסית - בעבר העדיפו להתעלם ממנה וקראו לה בשמות שונים כגון נוסטלגיה, Homesickness וחולשה. "כיום אנחנו יודעים הרבה דברים על פוסט-טראומה: שמדובר בתופעה גופנית ממשית שהשלכותיה עלולות להיות קשות מאוד - דיכאון, חרדה, אובדנות, התמכרות לסמים ואלכוהול ואפילו סרטן; שהתערבות פסיכותרפית בשלב מוקדם עשויה לעזור מאוד; שאנחנו יודעים שהגדרת אדם כנכה פוגעת בסיכוייו להחלים; ושכשליש מהאנשים שמבטאים כיום תסמיני פוסט-טראומה לא יהיו פוסט-טראומטיים לתמיד. מה אנחנו לא יודעים? אנחנו עדיין לא יודעים לאבחן ולמדוד פוסט-טראומה בכלים אובייקטיביים, וכאן התחום שלכם - טכנולוגיה ומחשבים - יכול לחולל שינוי. אנחנו זקוקים לכלים טכנולוגיים שיסייעו למטופלים ולמטפלים. אנחנו רוצים לאבחן אנשים באופן אובייקטיבי, כי זה יהיה גם לטובתם - כך תוסר 'עננת החשדנות' המרחפת מעליהם. כך נוכל לתת את הטיפול בדיוק למי שזקוק לו". ההאקתון התקיים בשיתוף פעולה עם גופים רבים, ביניהם מפא"ת, חברת החשמל, מובילאיי, קיידנס, KLA, רפאל, המרכז לייעוץ ותמיכה בסטודנטים והחממה החברתית בטכניון. גופים אלה סייעו בליווי הסטודנטים ובהערכת הפתרונות. היוזמות שהוצגו בהאקתון הן דוגמה מצוינת לשימוש בטכנולוגיה לטובת קידום בריאות הנפש ורווחה חברתית. פתרונות אלה עשויים להוות תרומה משמעותית לטיפול בנפגעי פוסט-טראומה ולשיפור איכות חייהם.
|
|