הגרעון התקציבי של הממשלה הגיע בחודש יולי ל-8.1% מהתוצר הלאומי של ישראל. כך מוסר (יום ה', 8.8.4) החשב הכללי במשרד האוצר. מדובר בגרעון של 155 מיליארד שקל ב-12 החודשים האחרונים - כרבע מכלל תקציב המדינה.
בחודש יולי לבדו נרשם גרעון של 8.5 מיליארד שקל, לעומת גרעון של 700 מיליון שקל בלבד ביולי אשתקד. מתחילת השנה מסתכם הגרעון ב-77.1 מילילארד שקל. הגרעון בשנת 2023, כולל הרבעון האחרון בו פרצה המלחמה, היה 4.2% תוצר. משרד האוצר ביסס את תקציב 2024 על תחזית לגרעון של 6.6% והתחזיות הפסימיות דיברו על אפשרות שיגיע ל-8.5%. אלא שכבר לאחר שבעה חודשים בלבד, הגרעון מתקרב כאמור לאותו תחריש פסימי, ובקצב הנוכחי הוא עלול להגיע בשנה כולה לשיעור דו-ספרתי.
הגרעון נובע כמובן בעיקרו בהוצאות המלחמה וההוצאות הנלוות אליה, כאשר ההוצאה הכוללת של המדינה עלתה בשנה האחרונה ב-32%. אולם ההוצאות שאינם קשורות למלחמה עלו ב-8.7% מה שמלמד על הזרמת מיליארדים רבים למטרות אחרות ובכללן כספים קואליציוניים, בהתעלם מן הגרעון הכבד ותוך הגדלה של החוב הנופל למעשה על כתפי האזרחים.
העלייה בגרעון עלולה להוביל בהורדה נוספת של דירוג האשראי הישראלי, ובכך לייקר את מימונו - מה שעלול ליצור גרעון כבד עוד יותר וחוזר חלילה. לכך יש להוסיף את העובדה ששר האוצר,
בצלאל סמוטריץ', מעכב את הדיונים על תקציב 2025 ואת ההחלטות על הדרכים בהן תגדיל הממשלה את הכנסותיה אל מול הגרעון הגדל. סמוטריץ' עצמו טוען, כי הגרעון יצטמצם בחודשים הבאים - אך בשלב זה הנתונים והתחזיות אינם מצביעים על כך.