ועדת הכספים אישרה הבוקר (יום ד', 11.12.24) את הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 27), התשפ"ה-2024, הנלוות להצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2024. במסגרת הצעת התקציב הנוספת, השלישית לשנת 2024, מוצע להגדיל את תקציב ההוצאה בסכום של 33.2 מיליארד ש"ח כ-31 מיליארד מהם לתקציב הביטחון, כ-1.8 מיליארד ש"ח נדרשים בכדי לממן את הגידול בהוצאות הריבית על החוב הממשלתי, ולאחר שלוש תוספות יעלה התקציב בכ-107 מיליארד ש"ח ל-620.7 מיליארד ש"ח הוצאה, בהתאם תקרת הגרעון תעלה ל-7.7%. לשם הגדלת התקציב בסכום האמור, אישרה הוועדה את תיקון חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה הציבורית, במסגרתו נקבעים יעדי הגירעון לשנת הכספים. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני ציין בפתח הדיון אתמול: "יש 2 הצעות חוק על סדר היום, הפחתת הגרעון והתקציב בנוסף. לאחר התייעצות עם היועצת המשפטית לוועדה ולאור כך שהגיעו חומרים ממשרד האוצר אתמול בלילה, על התקציב לא אצביע היום, נמשיך את הדיון, ונצביע רק על חוק הפחתת הגרעון". באופוזיציה העלו מספר טענות כלפי החקיקה, בהן כך שישנן העברות תקציביות הממתינות על שולחן הוועדה, מה שיביא לכך שהתקציב ישתנה, וקראו לגלם את ההעברות בתוך התקציב כדי שישקף גם אותן. כן הציגו את הטענה שהציגו מתחילת הדיונים בהצעת החוק, כי הם מבקשים לדון בכל סעיפי התקציב בדומה לתקציב הנוסף הקודם שאושר בוועדת הכספים. עו"ד שלומית ארליך, יועמ"ש הוועדה: "הובא תקציב שלישי נוסף לשנה זו, בשונה מהקודמים לא מביאים כאן את כל התקציב לרבות כל סעיפי התקציב, אלא תיקון לשני סעיפי תקציב בלבד, סעיף משרד הביטחון וסעיף ריבית ועמלות. שאלו חברי הכנסת אם יהיה אפשר לדון גם בסעיפי התקציב האחרים, ככל שהם יעלו מכוח הדיון יהיה אפשר לדון בהם. ביקשתם לראות את התמונה המלאה, בעקבות השינויים שחלו מאז אישור התקציב הקודם, פניתי לאוצר כך שיביאו את כל השינויים מאז אושר התקציב השני בוועדה, הם הועברו לעיונכם". נציגי אגף תקציבים והייעוץ המשפטי באוצר, הסבירו גם הם כי התקציב הנוסף הנוכחי שונה מקודמו בכך שהוא מביא שינוי אך ורק בשני סעיפים, בניגוד לקודם שהביא שינוי ברוב הגדול של הסעיפים, וכי דברי ההסבר והמיקוד שלהם מתרכז בשני שינויים אלה, כאשר לבקשת הוועדה הובא מידע נוסף לגבי התקציב, שלרוב לא מגיע לוועדה. עוד ציינו נציגי האוצר כי הבאת השינויים התקציביים שעל שולחן הוועדה כפניות תקציביות ולא כחלק מהתקציב מאפשרת דיון מעמיק ושקוף יותר באותם סעיפים, שהיו נבלעים בדיון בתקציב הכולל אם היה נעשה אחרת, וכי אם ההעברות היו מוטמעות בתקציב הן היו מוקפאות ולא ניתן היה לדון בהן בנפרד, דבר שהיה מטיל קושי טכני מורכב על עבודת הממשלה בתקופה הזו. כן ציינו באוצר כי בשל כך שמדובר בתוספת תקציבית ולא רק בשינוי סדרי עדיפות, חובה עליהם לבוא עם תקציב נוסף והם אינם יכולים לפנות עם שינויים תקציביים בלבד. לקריאת האופוזיציה לחסוך בהוצאות ממשלה מסוימות על-מנת למנוע את הבאת התקציב הנוסף, ציינו באוצר כי ישנן העברות כספים מסעיפים שונים, אך אין בכך כדי להתכנס לידי 30 מיליארד ש"ח. נציגי הלשכה המשפטית באוצר התייחסו לשאלות האופוזיציה לעיכוב בהגשת תקציב 2025, והודו כי יש בכך הפרה של חוק יסוד, אך ציינו כי המצב נוצר בעקבות לוח הזמנים הצפוף, והאישור המאוחר של התקציב בממשלה. כן ציינו כי הממשלה תאלץ נוכח כך להתמודד עם תקציב המשכי בתחילת 2025. דוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת מפרט כי בחוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה הציבורית, התשנ"ב-1992 נקבעו שני כללים פיסקליים, כלל יעד הגירעון וכלל מגבלת ההוצאה התקציבית. בחוק קבועים יעדי הגירעון לכל שנת כספים, וככל שהתחזיות הכלכליות והצרכים התקציביים צפויים להביא לגירעון שונה מהיעד הקבוע בחוק בשנת כספים כלשהי, הרי שלרוב היעד מעודכן במסגרת הליכי החקיקה המלווים את דיוני התקציב. כלל מגבלת ההוצאה קובע כי שיעור הגידול השנתי בתקציב המדינה יהיה בהתאם לנוסחה הקבועה בחוק המשקללת את נתוני הגידול באוכלוסייה ואת יחס החוב תוצר. בתקציב לשנים 2023 ו-2024 הגידול לפי כלל הוצאה היה 2.62% לכל אחת מן השנים. ככל שנדרשת הוצאה תקציבית גבוהה יותר, הרי שנדרש לבצע תיקון בחוק, מאז נכנס החוק לתוקף בוצעו מספר שינויים באופן חישוב שיעור הגידול המותר בתקציב. ברוב המקרים בהם נדרשה הגדלה של התקציב בשל נסיבות מיוחדות הדבר נעשה באמצעות קביעת מסגרת הוצאה נוספת מעבר למותר על-פי הנוסחה, ולרוב מדובר בהגדלות חד-פעמיות, שאינן משפיעות על חישוב גובה ההוצאה המותרת עבור השנים הבאות, המכונות "קופסאות". במסגרת המתוארת, הוצאות המלחמה והטיפול במפונים הובילו להגדלת תקציב המדינה בשנת 2024: בחודש מרס אושר תיקון לתקציב לשנת 2024 שכלל תוספת של כ-70.4 מיליארד ש"ח. במסגרת זו נקבעו בחוק "קופסאות" חד-פעמיות בשיעור של 11.35% לגידול בהוצאות הביטחוניות ו-3.2% למימון ההוצאות האזרחיות. באוגוסט החליטה הממשלה על הגדלה נוספת של תקציב המדינה בכ-3.4 מיליארד ש"ח, עבור הארכת משך הפינוי והסיוע למפונים בישובים בצפון ובדרום עד לסוף שנת 2024, בנוסף הוארכו גם מענקי סיוע למובטלים ומענקי עידוד חזרה לעבודה. בספטמבר תוקן החוק כך שהוגדלה ה"קופסה" למימון הוצאות אזרחיות משיעור של 3.2% ל-3.9%. במסגרת התקציב הנוסף שנידון בוועדה, "הקופסה" למימון ההוצאות הצבאיות בשיעור של 11.35% תוגדל ל-17.8% ו"הקופסה" למימון ההוצאות האזרחיות תוגדל מ-3.9% ל-4.3%. בנוסף, מוסבר בדברי הצעת החוק, שבעקבות תחזית עדכנית מאוקטובר 2024 בדבר הכנסות המדינה ושיעור הצמיחה צפויה צמיחה נמוכה יותר - בשיעור של 0.4% בשנת 2024, ועל כן נדרש עידכון גם לכלל יעד הגירעון, המחושב כשיעור מהתוצר, כך שתקרת הגירעון תעלה מ-6.6% ל-7.7%.