"החוקרים לא חיפשו את האמת אלא את האדם. אם היו מחפשים את האמת, היו בודקים את הפניות שלי לוואלה ואת הפרסומים בוואלה. זו הייתה חקירה מכוונת, סימנו מראש את המטרה, ולכן כל ראיה מזכה לא חקרו אותה או זרקו אותה הצידה". כך אומר (11.12.24) ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ביום השני לעדותו במשפטו. הסניגור, עמית חדד, החל בנושא ארוחת הערב של בני הזוג נתניהו ובני הזוג אלוביץ במעון ראש הממשלה בדצמבר 2012, בה לטענת התביעה נוצר הקשר השוחדי בין הצדדים. נתניהו אמר: "זו הייתה שיחת היכרות, דיברנו על הרקע האישי והמשפחה, ואותי מאוד עניינו עסקיו ביפן ושאלתי אותו רבות על כך. בארוחה הזאת ובשום מפגש אחר לא דובר על עסקי בזק. שום דבר. אף מילה ולא הרמת גבה. "כמו בכל פגישה עם אנשי תקשורת, העליתי את הטענה שהשוק לא מאוזן. מאחר שהכרתי את השקפת העולם הימנית שלו, אמרתי לו: אתה ירשת אתר של [עמוס] שוקן שבנה אותו בדמותו; תבנה אותו בדמותך. אמרתי לו שיש בזה גם הזדמנות כלכלית, וזה הוכח כיום: יש שני שלישים בארץ בעלי דעות ימניות, ואם תתן עוד כלי תקשורת של שמאל - מה חדש. כאשר מדובר היה באתרים אחרים, אמרתי: תגוונו. זה לא היה שיח נדיר; אין מישהו שלא דיברתי איתו על זה, גם בחו"ל. לא הייתה בינינו שום הבנה. "פגשתי את מוזי ורטהיים בבית קפה בתל אביב, והוא אמר לי שהוא עומד למנות את נסים משעל לעורך הראשי של ערוץ 2. אמרתי לו: משעל הוא איש של נוני מוזס, אתה הופך את הערוץ לשלוחה של ידיעות אחרונות ו-ynet. הוא אמר שיש עוד מועמד: אבי וייס. אמרתי לו שאותו אני לא מכיר. לא הייתה לי שום הבנה איתו, כשם שלא הייתה לי עם אלוביץ ועם אלי עזור, שאמרתי לו בדיוק את אותם הדברים. אמרתי לשלדון אדלסון: תבנה או תקנה; הוא החליט לבנות את ישראל היום. "זה עלה בקנה אחד עם השקפות העולם שלי. במקרה של אלוביץ, זה התאים גם להשקפה הפוליטית שלו. וואלה היה אתר זניח וזו הייתה יכולה להיות הזדמנות כלכלית. למרבה הצער הוא לא מימש אותה והמצב רק הורע. הדוגמה המובהקת היא רופרט מרדוק בארה"ב, שזיהה שהתקשורת היא שמאלה מהמרכז והקים את פוקס ניוז. "שאול הוא איש ערכי שבאמת מאמין בדברים, זה לא שהוא התחזה. אבל כשפניתי אליו, בפנייה הזאת שבעיני הייתה מאוד טבעית וברורה, הוא אמר לי: אתה צודק, אבל זה לא כל כך פשוט, כי יש שם אנשים. אז אמרתי: תחליף את האנשים. היו שואלים אותי: את מי אתה מציע? הייתי אומר: תמצאו אותם לבד. לפעמים היו סוחטים ממני איזה שם. "הוא אמר לי: אתה יכול לפנות אלי. כולם אמרו את זה, ואני לא הייתי פונה אליו. הוא היה תופעה שזיהיתי באותן שנים אצל אנשי ימין שיכלו להיות בעמדות מושפעות בתקשורת: הם היו מבוהלים, מין אנוסי ספרד כאלה. 'תפנה אלי' - זו הדרך של אנשי תקשורת לפתור את זה.