מליאת הכנסת אישרה (יום ד', 11.12.24) את הצעת החוק להגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה, התשפ"ה–2024, ביוזמת חברי הכנסת צביקה פוגל, יבגני סובה, אביגדור ליברמן וקבוצת חברי כנסת נוספים. 32 חברי כנסת תמכו בהצעה, ללא מתנגדים ושלושה נמנעים בלבד. החוק נועד לתת מענה מיידי וחריג להתמודדות עם הפשיעה המאורגנת, במיוחד כאשר הכלים המשפטיים הקיימים אינם מספיקים. החוק, שנחקק כהוראת שעה לשנתיים, מקנה לבתי המשפט המחוזיים סמכות להוציא צווי הגבלה שיפוטיים אם השתכנעו, בהתבסס על הערכת מסוכנות מודיעינית, כי יש בכך צורך למניעת פגיעה חמורה בביטחונו של אדם. הצווים יכללו בין היתר:

• מעצר בית או צווי הרחקה – לתקופות של עד חצי שנה.

• סמכויות חיפוש מורחבות למשטרה – כולל כניסה למקומות עבודה ואיסוף ראיות במקרים נדרשים.

• ענישה מחמירה למפרי הצווים – מאסר של עד ארבע שנים, כאשר העונש המינימלי יעמוד על שנה, למעט במקרים מיוחדים שבהם יוכל בית המשפט להקל בעונש.

יו"ר הוועדה לביטחון לאומי, ח"כ צביקה פוגל, שעמד בראש יוזמי החוק, הדגיש את חשיבותו. "הצעת החוק הזו מעניקה למשטרה כלי נוסף וחשוב במלחמה בארגוני הפשיעה. מעצר בית או צו הרחקה על בסיס מידע מודיעיני הם צעדים הכרחיים. תודה לשר לביטחון לאומי על הגיבוי ולכל מי שסייע לקדם את החוק. לא ניתן לפשע המאורגן להרים ראש". בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי בשנים האחרונות חלה עלייה חדה בפעילות ארגוני הפשיעה בישראל, במיוחד ביישובים ערביים. ארגוני הפשיעה הצטיידו באמצעי לחימה מתקדמים, והחריפו את האלימות עד כדי סכנה ממשית לביטחון הציבור. בדיוני הוועדה לביטחון לאומי הסבירה המשטרה כי אף שיש בידיה מידע מודיעיני רב, לרבות מידע קונקרטי על איומים, פעמים רבות אין די ראיות כדי להגיש כתבי אישום. בין הסיבות לכך:

• חשש מעדות – רבים חוששים להעיד כנגד ארגוני פשיעה.

• חוסר שיתוף פעולה – במיוחד במגזר הערבי, שבו יש חשדנות בסיסית כלפי המשטרה.