ה
ממשלה החליטה פה אחד (21.3.25) לקבל את הצעתו של ראש הממשלה,
בנימין נתניהו, ולהדיח את ראש השב"כ, רונן בר - לראשונה בתולדות המדינה. על-פי ההחלטה, בר יסיים את תפקידו ב-10 באפריל או כאשר ייבחר מחליפו - לפי המוקדם.
צפוי שבימים הקרובים יוגשו עתירות לבג"ץ נגד ההחלטה, בשורה של טענות: קיומה של הישיבה בניגוד לחוות דעתה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה;
ניגוד עניינים בו מצוי נתניהו בשל חקירת פרשת קטרגייט בלשכתו בידי השב"כ; עיסוקו של נתניהו בהדחתו של בר תוך הפרת הסדר ניגוד העניינים שלו; אי-סבירות קיצוני בשל ביצוע המהלך בעיצומה של המלחמה. לקראת הישיבה התקיימו ביומיים האחרונים הפגנות סוערות בהשתתפות רבבות בני אדם, אשר מחו על ההחלטה הצפויה.
הישיבה התקיימה כאמור בניגוד לחוות דעתה של מיארה, לפיה על הממשלה לקבל את המלצת הוועדה למינויים בכירים לפני שתדון בהדחתו של בר - בהתאם להחלטת ממשלה משנת 2016. על-פי ההצעה שהגיש נתניהו לממשלה, אין צורך בקבלת המלצת הוועדה, ובכל מקרה - הממשלה תחליט שהדחתו של בר מבטלת כל החלטה קודמת שלה בנושא זה.
נתניהו: תפיסותיו שגויות מן היסוד
בדברי ההסבר להחלטה נאמר כי קיים "חוסר אמון מקצועי ואישי ארוך" של נתניהו כלפי בר, אשר מונע ממנו ומהממשלה "מימוש יעיל של סמכותם ופוגע ביכולתו של השירות לממש את ייעודו". נתניהו מזהיר מפני פגיעה בתפקודה של הממשלה בעיצומה של מלחמה ואומר שיש צורך למנוע אותה מראש.
לדברי נתניהו, חוסר האמון התגבש מאז הכשל המקצועי של בר בליל 7 באוקטובר ובמיוחד בחודשים האחרונים. תפיסתו הביטחונית והאסטרטגית של בר שגויה מן היסוד; הוא אינו מבין את משמעות הכפיפות של השב"כ ושלו לדרג המדיני; הוא לא ניהל עם הדרג המדיני "דיון במידע ובהכרעות חיוניות ובזה מנע ממנו לממש את סמכותו"; הוא עוסק פומבית בסוגיות שבידי הדרג המדיני וגורר את השב"כ "לעיסוק פומבי בסוגיות שבמחלוקת ציבורית".
בר: מניעים זרים ופסולים מיסודם
בר הגיב בטענות חסרות תקדים בחומרתן כלפי נתניהו וטען שזהו "הליך למראית עין שתוצאתו נקבעה מראש. מדובר בטענות מופרכות שאינן אלא מסווה למניעים אחרים לגמרי, זרים ופסולים מיסודם, שנועדו לשבש את יכולתו של השב"כ למלא את תפקידו בממלכתיות, על-פי החוק ולטובת אזרחי ישראל ולא לטובת אינטרסים אישיים, ולמנוע את חקר האמת הן ביחס לאירועים אשר הובילו לטבח והן ביחס לפרשיות חמורות אותן חוקר השב"כ כעת".
בר טען, כי ביכולתו להציג "פירוט מלא באשר למהלכים התקפיים והמלצות לדיונים אסטרטגיים" שהביא לאישורו של נתניהו לפני ואחרי 7 באוקטובר "ואשר חלקם המשמעותי לא קודמו על ידו". את הדחתו בעיצומה של חקירת פרשת קטרגייט הוא כינה "שיקולים זרים ובניגוד עניינים אישי ומוסדי שאין חמור ממנו". הצגת דרישתו לוועדת חקירה ממלכתית כחוסר אמון היא "תפיסה זרה של נאמנות אישית במקום נאמנות לציבור". לדבריו, לפני המלחמה הוא העביר לדרג מדיני "התרעות אין ספור".
בשבוע הבא (23.3.25) אמורה הממשלה לדון בהצעתו של שר המשפטים,
יריב לוין, להדיח את מיארה. בשלב ראשון היא צפויה להביע בה אי-אמון, ואז יהיה עליה לפנות לוועדה המייעצת בראשותו של נשיא בית המשפט העליון בדימוס,
אשר גרוניס, ולבקש את חוות דעתו. הוועדה תבקש לשמוע את מיארה ולאחר מכן תגבש המלצה, אותה אין הממשלה חייבת לקבל.