שורה של עתירות הוגשו לבג"ץ (21.3.25) נגד הדחתו של רונן בר מתפקיד ראש השב"כ, לצד בקשות לצו ביניים שימנע את מימוש המהלך עד להכרעה בהן. בכל העתירות נטען שמדובר במהלך שנעשה משיקולים זרים ופסולים, תוך ניגוד עניינים חמור של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ובהתעלמות מחוות דעתה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, בנוגע לחוסר תקינות ההדחה.

"פגיעה אנושה בביטחון המדינה"

התנועה לאיכות השלטון ופורום חומת מגן של בכירים לשעבר בכוחות הביטחון טוענים, כי מדובר במהלך בלתי חוקי, שכן הוא נובע ממניעים זרים ופוליטיים, בניגוד עניינים חריף ותוך פגיעה בביטחון המדינה. העותרים מייחסים לנתניהו ניגוד עניינים משום שההדחה באה בעיצומן של חקירות פרשת פלדשטיין ופרשת קטרגייט, בהן מעורבים על-פי החשד עובדים בלשכתו. עוד הם מציינים, כי ההחלטה התקבלה בניגוד לחוות דעתה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, ולפיה על הממשלה להשלים את בירור התשתית העובדתית והמשפטית של המהלך ולקבל את המלצת הוועדה לבדיקת מינויים בכירים. בעתירה נטען, כי ההדחה היא "צעד תקדימי ורגיש, אשר פוגע פגיעה אנושה בביטחון המדינה, באופן שעולה כדי חוסר תום לב וחוסר סבירות קיצוני. זאת, משום שהחלפת ראש השב"כ הנוכחי, הן בצל המלחמה, והן בעת שמנוהלות על-ידו חקירות ביטחוניות רגישות שהתרחשו בלשכת ראש הממשלה הנוגעות לביטחון המדינה - יובילו לפגיעה בתהליכים האמורים אשר תביא לפגיעה בביטחון המדינה; וחמור מכך, לנוכח החשש כי ראש הממשלה ימנה תחת ראש השב"כ, מחליף 'נוח' לראש הממשלה ולממשלה שיסכל את המשך החקירות הביטחוניות החמורות המאיימות על עתידו הפוליטי של ראש הממשלה". לדברי העותרים, "באבחת קולמוס, אישרה ממשלת ישראל ה-37, באירוע חסר תקדים בתולדות מדינת ישראל, לאשר את ההחלטה לסיום כהונתו של ראש השב"כ. אותו ראש שב"כ מנהל מזה מספר חודשים מלבד לחימה קשה ועצימה אל מול האיומים הביטחוניים החמורים, גם חקירות של גורמים בכירים בסביבת רה"מ שעניינן פגיעה בביטחון המדינה". לכן פיטוריו "אינם חוקיים, וזאת בשעה שנעשו מתוך שיקולים זרים, צרים ופוליטיים, בניגוד עניינים חריף, תוך פגיעה בביטחון המדינה ובאמון הציבור ובחוסר סבירות קיצוני היורד לשורשו של ההליך". עוד נטען בעתירה, כי העובדה שנתניהו הוא אשר הציע להדיח את בר, מהווה הפרה של הסדר ניגוד העניינים החל עליו בשל משפטו, ואשר אוסר עליו לעסוק במינויים והדחות ברשויות אכיפת החוק - שכן חקירות הפרשות בלשכתו נוגעות למקורביו והוא מתייחס אליהן בפומבי ככאלה שנועדו לפגוע בו. עוד הם אומרים, כי עילת הסבירות נותרה על-כנה בפסיקת בג"ץ בין היתר בהקשר של מינויים בכירים ביותר. העתירה הוגשה באמצעות עוה"ד אליעד שרגא, תומר נאור, רותם בבלי-דביר ויעל בלוך.

"להפעיל את השב"כ נגד המחאה"

עתירת סיעות האופוזיציה הוגשו בידי יש עתיד, המחנה הממלכתי, ישראל ביתנו וסיעת העבודה (השם הרשמי של הדמוקרטים). לטענתן, נתניהו מצוי בניגוד עניינים חריף, ללא קיום חובת היוועצות וכאשר כל הנתונים מלמדים שהיא התקבלה על בסיס שיקולים זרים הקשורים לפרשת קטרגייט ולעמדתו של בר בדבר אחריותו של נתניהו לאירועי 7 באוקטובר. לדברי האופוזיציה, ההחלטה התקבלה כלאחר יד, לאחר שנתניהו כבר הודיע עליה, בדיון שנערך ללא כל תשתית עובדתית, בלא שהתאפשר לבר להשיב לטענות קונקרטיות ובהתעלמות מהרקע של קטרגייט. על חקירה זו אומרים העותרים, כי היא נוגעת לאנשי אמונו של נתניהו, המלווים אותו שנים ומכירים כל תג ותג בחייו. "זה הוא רגע קשה ודרמטי בתולדות מדינת ישראל, ואסור להקל ראש בסכנה המרחפת מעל ראשינו: ראש ממשלה פועל לקידום אינטרס אישי, מפקיר את ביטחון ישראל, רק מאחר שראש השב"כ ממלא את תפקידו החוקי. ראש ממשלה נוהג בראש שירות הביטחון הכללי משל מדובר ב'משרת אמון אישית' הנדרש לפעול למימוש מאווייו האישיים של ראש הממשלה, ואם לא יעשה כן - יפוטר", נאמר בעתירה בהסתמך על דבריו של בר במכתבו. עילה נוספת, טוענות הסיעות, היא "רצונו [של נתניהו] לערב את שב"כ בפעולות נגד ארגוני חברה אזרחית המתנגדים לממשלה. ראש הממשלה טען בעצמו (ללא כל בסיס עובדתי), כי חלק מגורמי המחאה 'הם חוברים לאש"ף ולאירן, מי שמארגן את המחאה מצויד בכסף רב', והמרחק בין טענתו החמורה של ראש הממשלה ובין הפעלת סמכויותיו הדרקוניות של שב"כ כלפי אותם מפגינים עשוי להיות קצר מאוד". נתניהו מעוניין ב"הפעלת סמכויות שב"כ נגד גורמי מחאה לגיטימיים אשר טרדו מאוד את מנוחתם של חברי הממשלה וראש הממשלה בעת שביקשו לקדם חקיקה העוסקת בסדרי השלטון והמשפט". האופוזיציה מתריעה: "אם בית המשפט הנכבד לא יבטל את החלטת ראש הממשלה ליזום את פיטורי ראש השב"כ - הרי שיותר כל רסן, ויינתן היתר בלתי מוגבל לראש הממשלה להמשיך ולפעול באופן זה, גם כלפי נושאי תפקידים בכירים נוספים. ככל שאלה יהיו פני הדברים, הרי שתהיה זו פגיעה אנושה במדינת ישראל כמדינת חוק, ודרדורה אל עבר משטר סמכותני שבו המלך - ולא הממלכה - מעל הכל". העתירה הוגשה באמצעות עוה"ד עודד גזית, אלירם בקל, ערן מרינברג, איתן הברמן ועמרי שגב.

פרשות נוספות שטרם פורסמו

בעתירה משמר הדמוקרטיה נטען, כי הן הבאת המהלך לאישור הממשלה והן ההדחה עצמם הם בלתי חוקיים ויש לבטלם. התנועה מקבלת את עמדתה של מיארה, לפיה יש לערוך בחינה עובדתית ומשפטית יסודית ומעמיקה של ההדחה ויש לקבל תחילה את המלצת הוועדה למינויים בכירים. היא גם סבורה, כי נתניהו מצוי בניגוד עניינים עמוק בשל חקירת פרשות פלדשטיין וקטרגייט, וגם פרשות נוספות שטרם פורסמו, העשויות להיות נוגעות גם אליו. התנועה טוענת, כי קיים חשש כבד שהדחתו של בר נובעת ממניעים זרים של נתניהו, שכן הוא לא נתן נימוק כלשהו פרט לאמירה כללית על "חוסר אמון מתמשך" ובשל חקירות השב"כ הנוגעות אליו-עצמו ולמקורבים ביותר אליו. העתירה הוגשה באמצעות עוה"ד אוהד שפק, דורון ברקת ורינה ענבי. התנועה לטוהר המידות אומרת כי מאז תחילת המלחמה מנהל נתניהו "מסע הכפשה והשפלה מכוון" נגד בר (כמו גם נגד הרצי הלוי), במטרה להטיל עליהם את האחריות הבלעדית ל-7 באוקטובר ובכך להסיר אותה מעל עצמו, כמו גם כדי למנוע את הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית. לכן, היא טוענת, הנימוק של "חוסר אמון" נועד להביא להתפטרותו של בר, כדי שניתן יהיה למנות במקומו מי שיהיה נאמן לנתניהו ויסיר את הדרישה לוועדת חקירה. גם בעתירה זו יש התייחסות לפרשות פלדשטיין וקטרגייט, ונטען בה שהאחרונה עלולה להביא לחקירה באזהרה של נתניהו - ומכאן המניע לערוך "טיהורים" בשב"כ. לטענת התנועה, נתניהו פועל מתוך שיקולים זרים ובניגוד עניינים חמור, תוך איום על אופיה הדמוקרטי של ישראל. העתירה הוגשה באמצעות עוה"ד בועז ארד, אביה אלף ועומר מקייס.