ציר הזמן של ההפתעה - לפי גרסת ראש הממשלה:
- 7 באוקטובר 2023: אובדן האמון. "הוא לא העיר אותי"
- 15 בפברואר 2025: בר נדרש להגיש תחקיר פנימי של השב"כ - אך דוחה
- 27 בפברואר: מועד חדש שנקבע להגשה. בר לא מגיש, ומבקש דחייה נוספת
- 27 בפברואר, 21:00 בערב: היועצת המשפטית לממשלה מודיעה - נפתחת חקירה בפרשת קטר.
“החקירה לא נולדה מהצורך לדעת את האמת - אלא למנוע את הפיטורים”, אמר נתניהו בנחרצות. “זו הפיכה שקטה בסמכויות הממשלה”.
ישיבת הממשלה: "הוא גרר את השב"כ לפוליטיקה"
במהלך הדיון הסוער שהתקיים ביום חמישי האחרון בישיבת הממשלה שבה הוחלט על הדחת בר, נחשפו חילוקי הדעות העמוקים בין נתניהו לבין רונן בר. "קיוויתי שלא נגיע לרגע הזה", אמר ראש הממשלה לשרי הממשלה. "אבל לא ניתן לנהל מדינה - ודאי לא בזמן מלחמה - כשאין אמון בין הדרג המדיני לראש שירות הביון".
עוד תקף את בר על תפקודו במשא-ומתן להשבת החטופים: "הוא הוביל מהלכים חלשים, וכאשר עמדנו בפני הכרעות - הוא גרר את כל הארגון לוויכוחים פוליטיים. מותר לו לחשוב אחרת, אבל אסור לו לגרור את השב"כ אחריו".
שר האוצר
בצלאל סמוטריץ’ הצטרף לביקורת, והציע להסיר מהחוק את ההגדרה שלפיה שב"כ מופקד גם על "שמירת הדמוקרטיה". "זו לא משימתו של ארגון ביון", אמר. לדבריו, "כל שדרת הפיקוד הבכירה בשירות סבורה שבר צריך ללכת. ובית המשפט - איננו יכול לכפות על ראש ממשלה עם מי לעבוד".
האם אכן נרקמה תוכנית שנועדה לבלום את הדחת רונן בר? האם היועצת המשפטית פעלה מתוך ידיעה מוקדמת על כוונת ראש הממשלה? האם השירות הביטחוני אכן נגרר לעמדות פוליטיות? בינתיים, הציבור נותר עם הרבה סימני שאלה - ומעט תשובות. הקרב בין הדרג המדיני לייעוץ המשפטי ולראש השב"כ, כך נראה, בעיצומו.