ההרכב הבכיר ביותר של בית המשפט העליון ידון ב-8.4.25 בשעה 09:00 בעתירות נגד הדחתו של רונן בר מראשות השב"כ. בראש ההרכב יעמוד הנשיא יצחק עמית, ולצידו השופטים נעם סולברג (אשר יושבע למשנה לנשיא יומיים לאחר מכן) ודפנה ברק-ארז (השלישית בוותק בבית המשפט העליון). השופטת גילה כנפי שטייניץ קבעה שלשום, עם הגשת העתירות, כי הן יידונו לכל המאוחר ב-8 באפריל - יומיים לפני המועד האחרון שקבעה הממשלה לסיום כהונתו של בר (אלא אם מחליפו ימונה לפני כן). היא הוציאה צו ארעי המשהה את מימוש ההדחה עד להחלטה אחרת, והורתה לצדדים להגיב עד מחר לבקשות לצו ביניים שימנע אותה עד להכרעה בעתירה - בקשות שטובים הסיכויים שיתקבלו. עד כה הוגשו שמונה עתירות נגד ההדחה, כאשר בשבע מתוכן יש גם בקשות לצו ביניים. העתירות מעלות, בצורה זו או אחרת, את אותן טענות: ההליך היה בלתי תקין משום שבוצע בניגוד לחוות דעתה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה; הוא נובע משיקולים זרים, ובעיקר מחקירתה של פרשת קטרגייט וקריאתו של בר להקים ועדת חקירה ממלכתית למחדלי 7 באוקטובר; וראש הממשלה, בנימין נתניהו, מצוי בניגוד עניינים משום שהחקירה נוגעת לאנשי לשכתו. נשיא המדינה, יצחק הרצוג, התייחס (23.3.25) לאמירות מתוך הממשלה והקואליציה על אי-ציות לפסק דין של בג"ץ, שימנע את הדחתו של בר: "הכלל הראשון - אין ולא תהיה מלחמת אחים, ואסור לדבר על מלחמת אחים. שתיים - אין ולא תהיה הפרת חוק. ושלוש - אין ולא תהיה הפרה של צו בית משפט. אחרת אנחנו נפרק את המדינה שלנו, ואין דבר יותר נעלה מאשר המדינה שלנו". בטקס פרס אפלבאום להוקרת הפרמדיקים במערך המילואים וכוחות הביטחון, הוסיף הרצוג: "לאיזה רמת טירוף אפשר להגיע כאומה? כשאנשים אוחזים איש בצוואר רעהו במעשים נוראים ובלשון ביבים, רק בשביל להוכיח שהם יעקרו את העיניים של החברים שלהם שלפני יום או יומיים היו איתם בתוך הקרב".