בדיון הופיעו גם נציגים מארגוני בריאות וחברה אזרחית שתמכו ביציאת ישראל מהארגון, והביעו התנגדות לאימוץ סעיפי האמנה הבינלאומית החדשה שמקדם הארגון. לטענתם, התקנות המוצעות יכפו על ישראל להעביר מידע רפואי, ציוד ותרופות למדינות אחרות - כולל מדינות עוינות - תוך פגיעה בקניין הרוחני של חברות תרופות ישראליות.
אחד הדוברים הזהיר כי אימוץ האמנה החדשה יאפשר לארגון להכריז על מצב חרום עולמי גם ללא הסכמת המדינות החברות, דבר שעלול להביא להחלטות חד-צדדיות על צעדי סגר, חיסונים ואמצעי חרום אחרים בישראל.
התנגדות מקצועית: "חברות בארגון הכרחית לבריאות הציבור"
עם זאת, בדיון השמיעו גם נציגים ממוסדות רפואיים מרכזיים - כמו ההסתדרות הרפואית ונציגי בתי חולים - קולות נגד העזיבה. הם טענו כי למרות המורכבויות, המשך החברות בארגון מאפשר לישראל להיות חלק מתהליך קבלת החלטות רפואיות עולמיות, ולהשפיע מבפנים במקום להיוותר מבודדת. לדבריהם, ניתוק מהארגון יפגע ביכולת המדינה לקבל מידע בזמן אמת על מגיפות עולמיות ועל פיתוחים רפואיים.
יו"ר הוועדה הדגיש כי הדיון היום הוא רק פתיח לסדרה של דיונים מעמיקים. ההחלטה אם לנתק את ישראל מהארגון הבינלאומי או לשמור על מעורבות זהירה צפויה להיגבש בהמשך, לאחר שהוועדה תבחן את עמדות משרד הבריאות, המועצה לביטחון לאומי, וכן את דעתם של מומחים משפטיים ורפואיים.