• אשמות חוזרות לרצח עם ופשעי מלחמה - בשישה מקרים שונים (בהפגנות, פרסומים ברשת, נאום במליאה ופנייה להאג), האשים כסיף את מדינת ישראל, את ראש הממשלה וחיילי צה"ל בביצוע ג'נוסייד. הוא כינה חיילים "קלגסי כיבוש", "רוצחים" ו"פושעי מלחמה", וקרא להם "לסרב פקודות".

• פנייה רשמית לתובע בבית הדין הפלילי בהאג - במקביל לעצומה קודמת שחתם עליה, הגיש כסיף דרישה להעמיד לדין את ראש הממשלה נתניהו, שר הביטחון כ"ץ וחברי הקבינט. הוועדה קבעה כי מדובר בהפרה חמורה של כללי האתיקה, דווקא בזמן שחל עליו עונש קודם.

• השוואת החטופים למחבלים - פרסם כי "גם החטופים הפלשתינים סובלים ללא עוול בכפם", תוך השוואה לאסירים ביטחוניים, במה שנראה כהצדקת טרור. הוועדה הביעה שאט נפש מההשוואה.

טענות כסיף - והכרעת הוועדה כסיף טען להגנתו כי מדובר בביקורת פוליטית החוסה תחת חופש הביטוי של חברי הכנסת. לדבריו, הוא לא קרא לחיילים לעבור על החוק, אלא להפך - לציית לחוק ולסרב לפקודות בלתי חוקיות. בנוסף טען לאכיפה בררנית מצד ועדת האתיקה, תוך הפניה לחברי כנסת מהימין שהתבטאו בחריפות כלפי פלשתינים. ועדת האתיקה דחתה את טענותיו. בהחלטתה נכתב: "דבריו של חבר הכנסת כסיף, גם אם הם מוצגים כמחאה פוליטית, כוללים דפוס שיטתי של האשמות חריפות ושקריות נגד צה"ל, הממשלה וחיילים ספציפיים... מדובר בהסתה הפוגעת בלגיטימציה של ישראל בזירה הבין־לאומית". בהתאם לסמכויותיה לפי חוק חסינות חברי הכנסת, קבעה הוועדה כי כסיף יורחק מדיוני המליאה והוועדות מה־19 באוקטובר עד 19 בדצמבר 2025. ההרחקה נדחתה עקב פגרת הכנסת הצפויה. במקביל, יישלל ממנו שכר לשבועיים. כדי למנוע חפיפה בהרחקות, נקבע כי עונשו לא יתבצע במקביל לעונש דומה שהוטל על ח"כ איימן עודה מאותה סיעה. לסיום, ציינה הוועדה כי אם כסיף יחזור ויפר את הכללים - היא לא תהסס להשתמש ביתר העיצומים המוקנות לה בחוק.