שר המשפטים יריב לוין הגיש (17.8.25) לבית המשפט העליון התייחסות חריפה לעתירות נגדו. "יובהר באופן חד-משמעי כי הלשכה נשוא הבקשות הינה לשכתו של שר המשפטים ושלו בלבד. הדבר עולה בבירור מהשלט המוצב בכניסה ללשכה", כתב לוין, כשהוא מוסיף כי שלט הכניסה ללשכת המנכ"ל הסמוכה מעיד על החלוקה הברורה בין הלשכות. עוד ציין: "החדר שננעל הינו חדרי האישי, המצוי בתוך הלשכה, ושלט הכניסה אליו נושא את שמי ואת תפקידי". לדבריו, עובדה זו מתועדת גם בפרוגרמה הפנימית של המשרד משנת 2009, המצביעה במפורש על חדרו האישי של השר לצד לשכת המנכ"ל. לוין אף צירף תצהיר של סמי גריידי, מנהל אגף בכיר במשרד המשפטים באותה עת, המאשר זאת. בהמשך טען לוין כי "המבקשים הטעו ביודעין את בית המשפט בכך שניסו להציג את הלשכה כאילו מדובר בלשכה כללית של המשרד". הוא הוסיף כי המבקשים העלימו את העובדה שלמערך הייעוץ המשפטי לממשלה עומדים באותו בניין עצמו משרדים מפוארים ומרווחים, ולכן אין בסיס לטענה על פגיעה בתפקוד עובדיו. עוד הזכיר לוין כי כבר בפגישת העבודה הראשונה עם היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, היא ביקשה להשתמש בלשכתו מדי פעם, אך הדגישה כי הדבר ייעשה תמיד כפוף לאישורו ותיאום מראש. "לשכתה נהגה מעת לעת לפנות אלי ולאשר מראש שימוש בלשכה, דבר המעיד כאלף עדים כי מדובר בלשכת השר". השר התריע כי קבלת טענות המבקשים משמעותה יצירת תקדים "הזוי" שלפיו לשכת שר או חדר אישי של עובד ציבור חייבים להיות פתוחים לכול. "העובדה שתשעה שופטים של בית המשפט העליון נדרשים לעניין זה, היא דבר שעוד יילמד כאחד האירועים המוזרים בתולדות המשפט", כתב. לדבריו, מדובר בבקשות הזויות וחסרות בסיס שהוגשו תוך העלמת עובדות, ולא הייתה כל הפרה של צו שניתן על-ידי בג"ץ. בהמשך שב לוין על ביקורתו בנוגע לשימוש במשאבי פרקליטות המדינה להגנת היועצת המשפטית לממשלה בהליך זה, "בעודם נשללים מהממשלה". הוא קרא לבית המשפט להשיב את הסדר על-כנו, כך שמשאבי הפרקליטות ישמשו את הממשלה ולא יופנו נגדה. בעקיצה לשופטים, התייחס לוועדת הבדיקה לרוגלות (פגסוס). לדבריו, מדובר בפגיעה ישירה בזכויות האזרח שנמשכת כבר שנתיים בעקבות צו בג"ץ. "היו ימים בהם סוגיות שבליבת זכויות האזרח עמדו בראש סדר העדיפות של בית המשפט. אבל אלו ימים אחרים", כתב לוין, כשהוא מציין כי בעוד עבודת הוועדה משותקת וכעשרים בקשות דחייה של היועצת המשפטית לממשלה התקבלו, נענות בקשות חסרות דחיפות בתוך זמן קצר. "הדבר הוא בבחינת זילות מוחלטת של בית המשפט", דבריו.