מנגד, מיארה הדגישה כי יש לנהוג משנה זהירות כאשר מדובר בחקירת עיתונאי, מחשש לפגיעה בחופש העיתונות. בפרקליטות הזהירו מפני יצירת תקדים שבו כל דחיפה בזירת תקשורת עלולה להסתיים בחקירה פלילית. אנשי משרד המשפטים הוסיפו כי יש להפיק לקחים מפרשת חקירתו של העיתונאי צביקה קליין (“קטרגייט”), שנעשתה ללא דיון מעמיק. בכיר נוסף בדיון ציין כי נראה שמדובר בדחיפה לצורך התקדמות לעבר שרה נתניהו ולא בתקיפה מכוונת, אולם מאחר שהוגשה תלונה והצטברו עדויות - יש לאפשר למשטרה למצות את החקירה, גם אם בסבירות גבוהה התיק ייסגר. בתום הדיון הודיעה מיארה כי אינה מקבלת החלטה בשלב זה, ותכריע בהמשך כיצד לנהוג בתיק.

כתב News1 עידן יוסף, מציין, כי הנוהל של משטרת ישראל לחקירת עיתונאים מעמיד את נקודת המוצא: לחקירה נגד עיתונאי או כלי תקשורת יש פוטנציאל פגיעה בחופש הביטוי והעיתונות, ולכן המשטרה תפעל באיפוק ורק לאחר מיצוי חלופות; כל פנייה לכלי תקשורת, חקירת עיתונאי או גביית עדות ממנו טעונות אישור ראש אח"מ או המשנה לפרקליט המדינה, ובכלל – אין לבקש חומר שכבר פורסם אלא בנסיבות חריגות שבהן אין דרך אחרת להשיגו. הנוהל חל כשנדרשת חקירת עיתונאי בקשר לליבת עבודתו, ובמקרים רגישים אף כשאין מדובר בעבירה אגב עבודתו; אם העבירה איננה קשורה לעבודתו אין צורך באישור, אך יש ליידע את ראש אח"מ. טרם חקירה נבחנות אמות מידה: קיום חלופות להשגת המידע, חומרת האירוע, נחיצות הראיות ופוטנציאל הפגיעה במקורות ובחופש הביטוי. מסלול האישור: קצין אח"מ מחוזי מעביר את התיק למדור חקירות, לרח"ט חקירות, ומשם לראש אח"מ; עדות פתוחה טעונה אישור ראש אח"מ, וחקירה באזהרה טעונה גם את אישור המשנה לפרקליט המדינה, עם אפשרות לאישור טלפוני מתועד במקרים דחופים. חיפוש אצל עיתונאי או בכלי תקשורת החשוד בעבירה הקשורה לליבת עבודתו ייעשה בצו בית משפט בלבד, לאחר אישור ראש אח"מ ואישור המשנה לפרקליט המדינה; בבקשת הצו יש לנמק ולציין את חשיבות החיפוש לעשיית משפט צדק. אם במהלך החיפוש נתפס חומר שלגביו נטען חיסיון – ייאטם במעטפה ויועבר להכרעת בית המשפט. פנייה לקבלת מסמכים וחומרים מכלי תקשורת תיעשה ככלל בצו, אלא אם הכלי מוסר אותם מיוזמתו – ואז התמסורת תתועד בכתב; במקרה של סירוב לקיים צו, יש להיוועץ עם רח"ט חקירות ועם המשנה לפרקליט המדינה. תוצאות חקירה או חיפוש ידווחו לראש אח"מ.