ההשוואה והדרישה: ביטול מלא של העיצומים
במהלך הדיון טען גולדקנופף כי יש לבטל את כלל סעיפי העיצומים הכלכליים והאזרחיים שנקבעו בחוק. לדבריו, עצם השימוש במנגנונים אלה מהווה פגיעה חמורה בלומדי התורה. "אני סבור שיש לבטל את כל ה'סנקציות'. 'סנקציות' היא מילה לא יפה", אמר, והוסיף כי עמדת
יהדות התורה הייתה ברורה מהשלב הראשון: דרישה ל"לומדי תורה נקיים".
גולדקנופף ביסס את עמדתו גם על תפיסה אמונית-חברתית, וציטט מן הגמרא כי "כל המקבל עליו עול תורה מורידים מעליו עול מלכות ועול דרך ארץ". לשיטתו, אין מקום למנגנוני פיקוח מדינתיים, וניתן להסתמך על הצהרת ראש ישיבה באשר למי שנמצא בישיבה ולומד תורה.
ביסמוט עוצר את הדיון: "טלאי צהוב לא כאן"
יו"ר ועדת החוץ והביטחון,
בועז ביסמוט, מחה על ההשוואה לשואה, התערב במהלך הדיון וקבע כי יש להציב גבול לשיח. "טלאי צהוב לא כאן", אמר, והבהיר כי גם בוויכוח קשה וטעון על גיוס ועיצומים אין מקום לדימויים מתקופת השואה.
הדיון החריף עוד יותר כאשר גולדקנופף טען כי ניתן להאמין לראשי הישיבות באשר למעמדם של תלמידיהם. אלעזר שטרן השיב בקצרה: "אני לא מאמין".
מכאן גלשו הדברים לעימות אישי. גולדקנופף שאל את שטרן אם הוא הולך עם כיפה. שטרן השיב כי הוא הולך גם עם ציצית, ואף שאל בציניות אם גולדקנופף מעוניין לראות. גולדקנופף סירב.
דבריו של גולדקנופף עוררו שורת תגובות פומביות חריפות. השר
בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית) תקף בחריפות וטען כי אין מקום בקואליציה שלו לאנשים "מנותקים ואטומים", שלדבריו פוגעים בלוחמי צה"ל ובלומדי התורה גם יחד. הוא הדגיש כי הציונות הדתית מוכיחה שניתן לשלב "ספרא וסיפא", והביע נחישות להוכיח שגם הציבור החרדי מסוגל לכך.
השר
עמיחי שיקלי (ליכוד) כתב כי נתקל בפוליטיקאים מנותקים, אך לדבריו גולדקנופף הוא "קומה נפרדת". שיקלי קישר בין אירועים קודמים שיוחסו לגולדקנופף לבין ההשוואה הנוכחית, וטען ל"ניתוק מוחלט מחללית האם". לדבריו, הציבור החרדי "ראוי להרבה יותר".
ראש האופוזיציה,
יאיר לפיד, פרסם תגובה אישית ונוקבת. הוא פנה לגולדקנופף בשאלה "איך אתה מעז", וסיפר כי אביו לבש טלאי צהוב בגטו בודפשט בהיעדר צבא יהודי שיגן עליו, וכי סבו נרצח לאחר שנשא טלאי צהוב במחנה ריכוז. לדבריו, האמירה בוועדה היא גם זילות נספי השואה וגם זלזול בצה"ל ולוחמיו, ומהווה "חלום של כל אנטישמי".
מאחורי העימות החריף והדימויים הקשים, ניצבת מחלוקת יסודית: האם חוק גיוס יכול לפעול ללא עיצומים אישיים, והאם המדינה רשאית - או חייבת - לפקח על יישום ההסדרים, או שמא די בהצהרת ראשי הישיבות. בעוד גולדקנופף והח"כים החרדיים רואים בעיצומים תיוג ופגיעה בלומדי התורה, מתנגדיהם טוענים כי בלעדיהם החוק יהפוך להצהרה ריקה, ללא יכולת אכיפה וללא שינוי מציאותי בנטל השירות.