יכולתנו לתפוס מידע ולהבינו, מותנה גם הוא בתפקודנו הרגשי.
התפיסה הרגשית, מסתמכת על הזיכרון הרגשי שהטמענו בעבר. אנו משליכים על מצב עכשיווי, זיכרון רגשי שהטמענו באירועים דומים בעבר. בדרך זו יש לנו תמונת מצב מיידית על המצב הנוכחי. התפיסה הזו יעילה, אך סובייקטיבית וחלקית. היא סובייקטיבית שכן אנו שופטים את המצב העכשיווי על-פי תמונת העולם שכבר מוטמעת בנו.
דוגמה שתמחיש זאת: היא הצורה השונה שאנשים משתי קצוות הקשת הפוליטית תופסים ומפרשים את אותם אירועים אובייקטיביים.
התפיסה הזו חלקית, שכן נתפוס רק מידע בתחומים בהם הטמענו זיכרון רגשי בעבר, למשל:
- אדם אחד יחוש את בת זוגו, אחר יהיה אטום לזוגתו וכלל לא ייחס חשיבות לטיעוניה.
- אדם בעל חוש ניקיון מוגבר, יחוש חרדה למראה כתם. אדם אחר כלל לא יבחין בכתם זה.
- אנשים בעלי תסמונת אספרגר (סוג של אוטיזם) לא מבחינים בהבעות פנים, גם אם חוש הראיה שלהם תקין.
התפיסה המודעת נעשית "מלמטה-למעלה" - איסוף פרטים והפיכתם למושג. למשל, איסוף צלילים לכדי מילה. התפיסה הזו לקונית, איטית ונעשית ללא שיבוץ בהקשר. הסתמכות על התפיסה הזו לא תאפשר לתפוס מידע באופן יעיל - לא נוכל לקלוט מידע אם ננסה להקשיב לכל צליל, לשים לב לכל פרט בחדר וכדומה.
התפיסה הזו לא מאפשרת להבין מידע. משמעות של מושגים שאנו קולטים נוצרת אך ורק מההקשר שבו אנו משבצים את המידע. למשל, בדוגמה שראינו, של איסוף צלילים לכדי מילה - תהיה לה משמעות אך ורק אם נעזר במידע קודם שיש לנו לגביה, אחרת היא תהיה רק אוסף של צלילים.
כפי שראינו, התופעות שנגרמות מסמים מדכאים, זהות לאלו שמאפיינות אוטיזם. עובדות רבות מבססות את האבחנה של תסמונת זו כנובעת מרמת פעילות רגשית נמוכה מאוד. אוטיסטים, מסתמכים הרבה יותר על התפיסה המודעת ולכן מתקשים לקלוט ולהבין מידע בתחומים רבים. זו הסיבה למתאם הגבוה בין אוטיזם לפיגור.
הדבר נכון לכולנו - בתחומים שבהם לא הטמענו זכרון רגשי מספק, נסתמך על התפיסה המודעת, ולכן לא נקלוט מידע ביעילות. למשל:
- אדם בעל חוש ניקיון יראה כתם שאחר לא יקלוט כלל.
- אנשים בעלי חוש עסקי יקלטו הזדמנויות עסקיות. אחרים כלל לא יבחינו בהן.
- אנשים עם תסמונת אספרגר (סוג של אוטיזם) לא מבחינים כלל בהבעות פנים גם אם חוש הראיה שלהם תקין.
למערכת הרגשית יכולות תפקודיות ותפיסתיות רבות עוצמה. כאשר מוטמע בנו זיכרון רגשי בעייתי, המערכת הרגשית תנתב אותנו בעוצמה למטרות שאינן טובות עבורנו ואז יוצרו קשיים אמיתיים, אותם נראה בטעות כגזירת גורל. הם אינם כאלה! לא נוכל להביא לשינוי אמיתי רק בהחלטה מודעת. הדרך להתמודד היא לא באמצעות הפחתת הערכתנו העצמית או תחושת ייאוש, אלא באמצעות שינוי הרובד הרגשי הלא מודע. שינוי כזה יביא לשינוי אמיתי בניתוב הרגשי, ביכולות ובמיומנויות שלנו ושינוי המציאות האובייקטיבית לא יאחר לבוא!