בטירונות הסבירו לנו שמה שלא נכנס דרך הראש נכנס דרך הרגליים. נכון שחיי נישואין מאושרים זה הכי טוב בעולם, אבל כשמבינים שחיי נישואין מאושרים כבר לא יהיו פה אז כנראה שהכי נכון זה להתגרש, ואם הערבים בירושלים היו רק בשכונות שלהם ולא בשכונות שלנו ועם גדר חזקה ושמורה וממוקשת בין השכונות שלהם לשכונות שלנו אז החיים בירושלים האמיתית היו נראים לגמרי לגמרי אחרת, ואני מבין שעדיין יש מי שאומרים שכשלא טוב עם האישה אז רק צריך להרביץ לה מספיק חזק עד שהיא תחזור להיות "נאמנה" אבל אני חושב שכשלא טוב אז אף פעם לא יהיה טוב והכי נכון זה פשוט להתגרש ומה שאני מבין בסוף כולם יבינו, כי ממש צדק המ"מ שלי בטירונות, סרן אעקל, דרוזי, שאמר שגם מה שלא נכנס דרך הראש בסוף נכנס, אומנם אחרי הרבה כאבים, אבל בסוף נכנס. אם לא דרך הראש אז דרך הרגליים.