ראש הממשלה, מר אהוד אולמרט - בבקשה, רק לא עוד מתקפה. גם ככה לא נהנינו מהשקט המפחיד. למה להחזיר אותנו לטרוף הזה דווקא ערב חג פסח?
עד שקיבלנו אומץ להזמין אורחים, אחרי תקופה ארוכה שכל המשפחה פוחדת לבוא אלינו, "לפתע" החלטתם לקטוע לנו את השמחה והתקווה.
מה נעשה עכשיו? ניקח אחריות על עצמנו, או על האורחים שהזמנו וגם הסכימו לחגוג עמנו? הבית לא ממוגן, ול"מאבטחים" נמאס מאיתנו...
לצערנו, החלטתם להפקיד את חיינו השלמים בידי אנשי חסד שחשים רחמים כלפינו, רחמים שאיבדו את הטעם הטוב, ופוגעים בכבודנו כאומה ריבונית. חוסר האיזון בהודעות התקשורת שיוצאות מלשכותיכם, זורע בלבנו שכבות של חרדה, תחושה של חוסר שוויון ו"צפצוף" - כי מדובר בסה"כ באוכלוסיה קטנה ופשוטה מתוך הארץ כולה.
במה חטאנו שגזרתם עלינו להיות אסירים ובני ערובה שלכם ושל החמאס? והשאלה שתמיד צפה":
האם מחיר הפקרתנו מועיל או מזיק למדינה?
ימים יגידו.
60 שנה למדינת ישראל, שמתעקשת לחגוג את יום הולדתה כשהחלק הדרומי בדגלה פצוע, מדמם, ואין מושיע.
רינה מור יוסף - שדרות!