בלי קשר לשאלה אם זה אכן "טוב ליהודים", לי הרפורמה במינהל גרמה שמחה. נכון שבהיות דירת השיכון הקטנה שלי רשומה כבר מזמן על שמי בטאבו, ובהיות הקרקע "שלי" מהוונת, רישום הקרקע "ממש" על שמי איננו משנה אלא להרגשה. ובכל זאת, זה בהחלט משמח...
אבל עכשיו חשבתי: וכי איך אפשר לרשום את הקרקע של דירתי על שמי, כאשר על אותה הקרקע ממש בנויות הרי גם כל שאר הדירות שבבניין?
על כן, הדרך האפשרית היחידה שאני רואה, היא לרשום את הקרקע כרכוש משותף של כל דיירי הבניין כולם. ומשמע - שאם עד כה, כדי למכור את דירתו נזקק אדם לחתימתו של המינהל - מעתה כדי למכור יזדקק להסכמתו ולרצונו הטוב ולחתימתו של כל אחד ואחד מעשרים או שלושים שותפיו לקרקע. משמע - להסכמתו ולרצונו הטוב ולחתימתו של כל אחד ואחד מעשרים או שלושים שכניו, דיירי הבניין שלו.
לא ככה?