הרי אני טוען ללא הרף שהדתיים המודרניים מקפידים הקפדה יתרה "לאכול את קליפת הרימון", אולי כתחליף לכך שאת "תוכו של הרימון" - המצוות היפות של ואהבת לרעך כמוך וכל המצוות שלא מאפשרות לעשירים להתעשר כקורח על חשבון הפיכת העניים למעשה לעבדים - מהן הם מרשים לעצמם להתעלם.
לכן חורים לי ה"פטנטים" המאפשרים היום לאדם חובש כיפה לעשות בשבת כמעט כל מלאכה שעושה חילוני אבל עם "הבה נתחכמה לו", לאלוהים, עם שפע "פטנטים" המאפשרים "לקיים את המצוות" בלי בעצם לקיים אותן.
צר לי. אם זה מטומטם לא לשתות קפה בשבת, אז תלחצו על הכפתור של הקומקום החשמלי ותכינו.
ואם אסור לעבוד בשבת אז שהחזנים בכל בתי הכנסת יעבדו בשבת ובמועדים באמת בהתנדבות, או שכולכם תתפללו, לעזאזל, בלי חזן.
על כן באמת כל הכבוד לרב אלישיב, על פסיקתו. מינימום הכבוד לבורא עולם דורש לפחות להפסיק להתייחס אל בורא העולם כאל ילד קטן ושוטה.