בתום מבצע "
עופרת יצוקה" החל ארגון החמאס בתהליך הפקת לקחים. וכך, למרות שהחמאס אינו מעוניין בעימות, המצב בעזה נפיץ ומסוכן. מחד-גיסא, הוא משמש כ"מבוגר האחראי" ושומר על שקט יחסי. אך מאידך-גיסא, הוא יוזם שורה של פיגועים אסטרטגיים. למשל: הירי על אילת ועקבה, ותכנון פיגועי חטיפות בסיני (המהווים מוקד לאזהרות המטה ללוחמה בטרור). חמאס מבין שבמבצע "עופרת יצוקה" הוא לא הצליח לדגדג את צה"ל. ולכן החשש בקרב ארגוני המודיעין בישראל הוא שבעימות הבא החמאס ישתמש באותה שיטות ובצורה קטלנית יותר.
לאחר מבצע "עופרת יצוקה", רבים ציפו ממצרים להיכנס לעובי הקורה ולסתום את המנהרות שבפתחת רפיח. ההערכה הרווחת היא שהארגון מחזיק בעשרות טילי פאג'ר הנורים לטווח של 75 ק"מ. כדי לשפר את יכולת השיגור, החמאס עורך אימונים בתוך עזה ומקים לעצמו בונקרים תת-קרקעיים שבבטנם נמצאות הרקטות הנשלטות ממרחק. כמו-כן, בנה החמאס מפעלים לייצור ומחזור מלט כדי שישמש כחומר גלם לבניית הפצצות.
המציאות בסיני מורכבת ובעייתית, היות שרוב ייצור האמל"ח הועבר מהרצועה לסיני, שעלול להפוך להיות לאתר שיגור טילים כנגד ישראל. ולכן, על המצרים להפגין עליונות וקשיחות כדי למנוע מצב עגום זה.