מר בק היקר,
הנה אתה מופיע שוב בישראל בתזמון ובעיתוי, שהיו חשובים לך. גם לנו. אלא שהבידוד המזהיר שלנו בעולם העויין והמנוכר, כקבוצה וכיחידים - אינו חדש, כידוע לך.
אנו שרויים בגלגול נוכחי של רדיפת ישראל, נחלת כל הזמנים. גם כשהבריטים שלטו כאן בדור קודם - מכוח מנדט בינלאומי ליישום חזון הבית הלאומי לעם ישראל - רדיפת ישראל שברה שיא מפלצתי בתולדות האדם, עת הובלנו מזי רעב אל תאי הגזים והכבשנים. גם אז - באין לנו ריבונות כלשהי וגם לא מדרס לרגלינו - הערבים ביקשו לנצל את 'חלון ההזדמנויות' ההיסטורי וחברו אל השטן הנאצי. אלא שגרסאות נפשעות והזויות לבקשת נפשו של היהודי באשר הוא - עוד לפנינו. אין לנו, מר בק, אשליות בעניין...
החידוש הוא, ללא ספק, בהתגייסותך העצמית, מר בק - בתור מה שמכונה אצלנו 'חסיד אומות העולם' - לזירת קרב (אולי אבוד מראש) מול מסע שנאה ומשטמה עיוור וחשוך, מתוקשר היטב; רצוף שקרים, כזבים, עלילות דם ודה-לגיטימציה שיטתי.
אין פלא בכך, מר בק, כי החיבה הציבורית כלפיך מביכה אותך. רבים כאן היו מבקשים להחליף עמך מילה חמה, אחת או שתיים. באין מילים, בעברית או באנגלית - יהיו כאלו שיבקשו לכרוך זרוע יגעה על צווארך הנחוש... לבטא את המצוקה היהודית המתמשכת, אולי הבלתי אפשרית, שהועידו לנו דברי נביא העמים כ"עם לבדד ישכון".
משימתך הנוכחית, מר בק, להלום בצביעות האוניברסאלית ולסכל את מאוויי השמדת ישראל, באמצעות "אונס בינלאומי" לשם נשיאת מדינה ערבית עויינת ברחמה היהודי הצר של ארץ ישראל המערבית, כאילו הייתה אם פונדקאית - אכן מבורכת. אתה פועל נכון לפי צו מצפונך האנושי, באין לנו כוחות עזר חיצוניים זמינים.
אבל לקרקס האבסורד אצלנו מחזות טראגיים רבים.
כשם שכאזרח אמריקני, הנך עומד באומץ לב מול ממשל פושט רגל, קצר רואי וצר אופקים, החוגג עד לשוכרה את חלוקת טובות ההנאה של הרגע - הרי שגם אנו, אזרחי ישראל, מתמודדים מול תרבות ה'אכול-ושתה' של הממשלה עם בת-בריתה העיתונות.
חרף כוחם העולה של בעלי המאה ובעלי הדעה בישראל, שהגבולות ביניהם מיטשטשים ונמוגים, כשאינטרס נוגע באינטרס - אנו מפצירים בך, מר בק, לנהוג כמצוות האלוקים לאברהם אבינו ולהלך בארץ הזאת לאורכה ולרוחבה.
המלצתנו ניתנת לך למען תכיר כאן את רחשי הלב המקוריים של אנשי העמל והיגיעה בשדות החקלאיים, בתעשיה, בשווקים וברחובות; למען תתוודע אל רגשותיהם הפטריוטיים של אנשי החזון והמעש בהתיישבות, בישראל החדשה והישנה; למען תספוג את רוח הלחימה של חוד החנית הצבאי שלנו, שאנשיו מתמודדים מול רודפים מבית ומחוץ.
מעל כולנה: תחזה במו עיניך מה עוללו לנו הרפתקאות אומללות של פוליטיקאים נמהרים, שסגרו עלינו גבולות אימה, בצפון ובדרום. פגוש נא בעיניים דומעות (לא תיבשנה לעולם!) של מאות יתומים, אלמנות ואלמנים; הורים שכולים; משפחות גדועות ומנופצות; אין ספור שברים אנושיים, שלא יאוחו גם בעצת אלף רופאים.
כל "קרבנות השלום" לא יראו עוד את אבא ואת אמא, את האח והאחות, את הבן והבת, שיצאו לעבודתם ולא שבו עוד. חלקי גופותיהם מבותרות מעל גג האוטובוס המפוייח או שסועים בירכתיו, כנתחי בשר חרוכים.
אלו קרבנות התמיד שלנו, מר בק, ואלמלא רכבת ההתחמשות האזורית, בחסות מדינות ומעצמות; בדרכי הים, האוויר, הקרקע ומעמקיה - עשוי היה דור הישראלים הנוכחי להיות עשיר יותר ומאושר, וכך גם מגוּון וענֵף.
על-כן, אנו מרשים לעצמנו לפנות אליך, מר בק, בביקורך החשוב כאן, על-מנת שתחוש חופשי להתעלות מעל כותרות העיתונים הכלכליות אצלנו, כמו גם לדחות את הסבריה הצדקניים והחמקניים של ממשלת ישראל, נוכח מחדליה הקיומיים והערכיים המתמשכים.
לא נכחד, כי ממשלות ישראל יודעות גם לעקור באלימות אזרחים נאמנים מאחיזתם ההיסטורית בצמתים גיאוגרפיים מכריעים, דוגמת חוף הנגב ב-2005, כדי לרצות כביכול, בקרבן מנחה, ממשלים זרים; ובכך להפקיר את מחצית משטחה של ישראל ה"קטנה" לירי עשרות רקטות ופגזי מרגמה מידי יום.
אך באחרונה נורה טיל נגד טנקים בטווח אפס אל אוטובוס תלמידים עמוס מפה לפה וממשלת ישראל בחרה לכבול עצמאית את ידיה. האמנם את המדיניות הלאומית הרופסת הזאת בחרת, מר בק, לפגוש כאן, בארץ שרידי החרב?
אם לא די בכך, הרי שראש הממשלה נתניהו (מטיף מתחסד למלחמה בטירור) בקריצת עין לעבר שר הביטחון ברק, העניק אור-ירוק למסירת שרידיהם של מפלצות אדם, טובחי המונים, שהביאו, בחגורות נפץ למותניהם, את קץ ימיהם המשותפים של בני משפחות במיטב שנותיהם.
כאיש אמונה, מר בק, אנו מציעים לך להצטייד במחוזות יהודה ושומרון בחומרי ההגות הנדרשים, הערכיים והמשפטיים, כדי שנצא מוכנים - שכם אל שכם - לקראת מגע עם האוייב התודעתי, הערבי והבינלאומי, הטרוריסטי והמעונב, המרצד 24 שעות מעל מסכי הטלוויזיה והאינטרנט.
חלוצי ההר והבקעה נאלצים להציב חלופה פטריוטית חוקית לממשלות כניעה, התרפסות וחידלון, הסוחרות בדם ילדינו, וכך הם מבקשים להעניק חסות קיומית לאזרחים נרדפים במדינתם. אנו בוחרים כמותך, מר בק, ביושר, בצדק ובהגינות, ללא כחל וסרק, כדי לייצג את האמיתות הדתיות, ההיסטוריות, המשפטיות והדתיות, של כל בני האור.
המערכה הקיומית, מר בק, המשותפת ליהדות, לנצרות ולשרידיה המפוכחים של הדת האיסלאמית, בארץ ובעולם, תינטש על פני שני הדורות הבאים לפחות. אבוי לנו, אם ננחל בה תבוסה כלשהי בשל חישובי נהנתנות ואנוכיות מצד שליטים ריקים, בני-חלוף. גורל ימי עולם ועמי עולם על כף המאזניים.
בעוד אנו נושאים עינינו אל הגרעין המתפתח באירן הנאצית, אנו עומדים משתאים נוכח כיבוש איסלאמי "דמוקראטי" מואץ של מעצמות הגרעין באירופה ונישול עמיה הנאצלים מאוצרותיהם הרוחניים והתרבותיים.
עם ישראל למד ממך הרבה, מר בק, בעת האחרונה, עִם הכרזת מלחמתך התקשורתית, המוסרית והערכית, אל מול עולם ומלואו. עד כה ברכיהם של מנהיגי ישראל כשלו בשערי הבית-הלבן ולשונותיהם יבשו בראותם את נשיאי האומה האמריקנית.
עלינו לאמץ את דרכך, מר בק: לזעוק "המלך ערום" גם כשאפסו, לכאורה, הסיכויים, ובכך למנוע אסונות ופורענויות, אותם ממיטים עלינו ממשלינו.
בעת הטלת שליחות הגאולה על כתפיו של משה בארץ מצרים, עלתה באזניו שוועת המעוּנים.
גם כאן ועכשיו, אנו קוראים לך, מר בק, לא לכלות את זמנך היקר בשיחות נימוסים עקרות בארמונות מלכים, אלא להאזין, בביקורך ההיסטורי בישראל, לזעקת שבר וחידלון של עם נבוך, שסגר עליו המדבר.