חרף המחאה החברתית עולה ההצעה להעלאת שכר חברי הכנסת ב-2,200 שקלים נוספים. הרבה מעבר ל-3.3% המצוינים כעלייה הממוצעת במשק. שכרם של חברי הכנסת עומד כעת על סכום של 36 אלף שקלים, הנחשב לאחד הגבוהים בעולם המערבי. מה שנחשב לסכום עתק כשבמדינה קיימות משפחות המתפרנסות מ-4,000 שקלים לחודש. מה שמנתק את חברי הכנסת מהציבור בארץ ומהמציאות בארץ ושם אותם על ענפים גבוהים.
נימוקו של יו"ר הכנסת, רובי ריבלין, לנושא היה כי גם חברי הכנסת צריכים להתפרנס והם צריכים להרוויח מספיק על-מנת שלא יתפתו לשוחדים ולהצעות למיניהן, כשהשמירה על דרך ישרה הוכחה ממזמן ללא קשר לעושר האדם. ומאידך-גיסא מדוע שלא נרפד כל נציג ציבור בכל תוספת אפשרית, במספר בתים ומכוניות פאר, במטרה שלא יתפתה בשוחד כלשהו. כי אין לזה סוף.
השאלה היא כאשר יש מצוקה חברתית, יוקר המחיה לעומת ההכנסה הממוצעת הוא מן הגבוהים בעולם, זאת כשבמקביל חסרים כספים למאות פרויקטים חינוכיים וחברתיים שונים, מוצדק מתן שכר כה גבוה לנציגי הציבור. או אולי ראוי להציע דווקא שכר ממוצע בשביל למשוך לתפקיד את חדורי המוטיבציה והשליחות. כי זה מה שהביא אותי לתחום העיתונות מלכתחילה.