תחילת הציביליזציה הנוכחית לפני כעשרת אלפים שנה. האינטלקט האנושי חולל אז מהפכה דרמטית, שלא נודע כמוה על פני כדור-הארץ מאז נוצר, לפני ארבעה וחצי מיליארד שנים, ומאז החלו החיים על פני כדור-הארץ, לפני כשלושה וחצי מיליארד שנים. הייתה זאת מהפכה בייצור מזון, הידועה כמהפכה החקלאית. עד אז הסתפק האדם בייצור כלי צַיִד שהלכו והשתכללו. הוא גם שִכלל את המגורים שהעניק לו הטבע, ידע לשמר דגים, לשוט על גבי סירות בימים ובנהרות וצִייר על קירות המערות שבהן התגורר. כך הוא התאמן למעבר מצַיִד וליקוט לייצור מזון.
עיקרה של המהפכה הזאת בשלב הראשון שלה הוא בבִיוּת הדגנים, הקִטניות, בעלי-החיים, ובביות (מִסוּד, קרנוף) האדם להתיישב קבע ולהיות אדם פוליטי, בשלב שני. לא היה יותר צורך לצוד בעלי חיים וללקט מזון; אבל היה הכרח להתארגן לייצורו המלאכותי, לאגירתו, למסחר בו ולשמירה עליו, הדורש מיומנויות אינטלקטואליות וארגוניות גבוהות בהרבה ומיומנויות פיזיות וחושיות פחותות. המעבר מציד וליקוט לייצור מזון חולל את הציביליזציה הנוכחית – תהליך השתלטותו של מין האדם על העולם קיבל תאוצה שהקצב שלה הלך והתגבר כפי שהכל נוכחים היום.
מהות מהפכה ציביליזציונית זאת העסיקה מאוד את בני האדם מאז התחוללה והיא מתוארת בארבעת הפרקים הראשונים של ספר בראשית:
א. "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ", שהרי לאדם יש תודעה גבוהה יותר מכל בעלי החיים האחרים ולכן היא קרובה יותר לתודעת-העל שכינו אותה אלוהים.
1
ב. "וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם, וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבְכָל-חַיָּה, הָרֹמֶשֶׂת עַל-הָאָרֶץ. כט וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת-כָּל-עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ, וְאֶת-כָּל-הָעֵץ אֲשֶׁר-בּוֹ פְרִי-עֵץ, זֹרֵעַ זָרַע: לָכֶם יִהְיֶה, לְאָכְלָה. ל וּלְכָל-חַיַּת הָאָרֶץ וּלְכָל-עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל רוֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה, אֶת-כָּל-יֶרֶק עֵשֶׂב, לְאָכְלָה". בעזרת תודעתו הגבוהה השתלט אדם על כדור-הארץ.
ג. האכילה מפרי עץ הדעת הקנתה למין האנושי אינטליגנציה טכנולוגית גבוהה שאפשרה לו לחולל את המהפכה, לעזוב את הציד והליקוט "בגן עדן" ולייצר את מזונו בעצמו. על כך עלֵינו לשלם מחיר כבד שהיום יותר ויותר מבינים את משמעותו: "אֲרוּרָה הָאֲדָמָה, בַּעֲבוּרֶךָ, בְּעִצָּבוֹן תֹּאכְלֶנָּה, כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ. יח וְקוֹץ וְדַרְדַּר, תַּצְמִיחַ לָךְ
2; וְאָכַלְתָּ, אֶת-עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה. יט בְּזֵעַת אַפֶּיךָ, תֹּאכַל לֶחֶם, עַד שׁוּבְךָ אֶל-הָאֲדָמָה, כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ: כִּי-עָפָר אַתָּה, וְאֶל-עָפָר תָּשׁוּב."
3