כמו שצליחת ים סוף לפני 3,300 שנה הדהימה את עמי קדם, הדהימו את העמים המודרניים צליחת ההונאה של נפוליאון את הדנובּה ב-1805, צליחת הסער של הגרמנים את הוויסלה בפולין בספטמבר 1939 ואת נהר המאז בצרפת במאי 1940 וצליחת הסער של המצרים את תעלת סואץ ב-6 באוקטובר 1973. צליחת הוויסלה הכניעה את פולין, צליחת המאז הכניעה את צרפת וצליחת תעלת סואץ הכניסה להלם את הישראלים עם פוסט טראומה עד כתיבת שורות אלה אחרי חמישים שנה. ספר שמות ייחס את צליחת הסער ביציאת מצרים להתערבות אלוהית. ההיסטוריונים ייחסו את צליחות הסער של הגרמנים בתחילת מלחמת-העולם השנייה ליעילות הצבאית הגרמנית-פרוסית ו/או לגאוניות הצבאית של הגנרלים הגרמניים פון-מנשטיין, גודריאן ורומל, שבניגוד למקביליהם הישראלים שמו דגש על האינטלקטואליזם הצבאי ועל הדיאלוג הפתוח וברמה גבוהה כפי שהדריך הפילוסוף היווני אפלטון לפני 2,300 שנים. הישראלים ייחסו את הצלחת צליחת הסער המצרית במלחמת יום הכיפורים למחדל המודיעיני הישראלי, בעיקר כדי להסתיר את המחדלים האג"מיים שלהם כאשר הגיעו למלחמה כבולים להחלטה מדינית לא לתקוף ראשונים ולמרות זאת לא פיתחו תפיסת הגנה כלשהי. בעוד שלגרמנים היה מודל של פרידריך הגדול, שמלך בפרוסיה במאה ה-18 ונמנה על עשרת המצביאים הגדולים בהיסטוריה, לישראלים הייתה תרבות ביטחונית של אלפיים שנות גלות המבוססת על תפילות ובריחה מארץ לארץ. אחרי מלחמת יום הכיפורים ברחו בכירי צה"ל מאחריות, לא טרחו לברר לעומק כיצד הם נתפסו עם המכנסיים למטה, וכולנו שילמנו על כך מחיר כבד בשתי מלחמות לבנון ובשהות המגוחכת בלבנון במשך שמונה-עשרה שנה עד הבריחה ממנה בשנת אלפיים. גם במאה השלוש-עשרה לפני הספירה וגם במאה העשרים לספירה, לא היה הצד המובס מסוגל לראות בצליחת סער מהלך צבאי טבעי שיש להתמודד מולו, וזאת אחת הסיבות להשפעה הרבה של מהלך צבאי זה לא רק במלחמות אלא גם בתודעות ובתרבויות.

איש מדעי ההתנהגות הבריטי, מיכאל מאן, שהשווה את הניצחון העברי התנ"כי בים סוף לניצחון המצרי המודרני בתעלת סואץ, כתב שלצבא הרגלים המצויד בנשק ברזל ומאורגן היטב היה יתרון על צבא המרכבות שכל אחד מלוחמיו היה נועז ומנוסה יותר מכל אחד מחיל הרגלים. את היתרון הזה העניקה לחי"ר מהפכת הברזל שהתחוללה בין האלף השלישי לאלף הראשון לפני הספירה. לכן, גבר צבא הרגלים העברי על צבא המרכבות המצרי בים סוף ועל צבא המרכבות של הכנענים ליד מי-מרום ובעמק יזרעאל. ב-1973 גבר החי"ר המצרי המודרני המאורגן, המצויד היטב בנשק נ"ט ונ"מ, על גייסות השריון (חיל המרכבות) הישראלי. ההצלחה המצרית נבעה מיתרון תודעתו האסטרטגית והאופרטיבית של נשיא מצרים הגנרל אַנְוַּאר סאדאת על ראש ממשלת ישראל גולדה מאיר, על שר הביטחון הישראלי רב-אלוף בדימוס משה דיין ועל הרמטכ"ל הישראלי, רב-אלוף דוד אליעזר ביחד. על כך אמר שלמה המלך החכם מכל אדם ב"קהלת": "וְאָמַרְתִּי אָנִי, טוֹבָה חָכְמָה מִגְּבוּרָה; וְחָכְמַת הַמִּסְכֵּן בְּזוּיָה, וּדְבָרָיו אֵינָם נִשְׁמָעִים. יז דִּבְרֵי חֲכָמִים, בְּנַחַת נִשְׁמָעִים--מִזַּעֲקַת מוֹשֵׁל, בַּכְּסִילִים. יח טוֹבָה חָכְמָה, מִכְּלֵי קְרָב; וְחוֹטֶא אֶחָד, יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה". כדי להסתיר את רמתם הנמוכה של ראשי מערכת הביטחון של ישראל, פוליטיקאים ואנשי צבא, הם מזרימים תקציבים שמנים לסופרי חצר, להיסטוריונים אקדמיים ולעיתונאים מקורנפים כדי שישבחו ויהללו אותם במחקריהם ובפרשנותם המעוותים. כך הם הפכו את הדמוקרטיה הישראלית למיתולוגית שבה הם נבחרים לא לפי כישוריהם ומעשיהם אלא בעזרת הִנדוס התודעה של הבוחרים.

גם אם נניח שצליחת ים סוף לא הייתה ולא נבראה, שאין היא מיתוס שנועד לפאר את אלוהי ישראל ואת מנהיגותו של משה רבנו שהיה לא רק גדול הנביאים אלא איש צבא גאוני,¹ אין ספק שהיא אחד מגרעיני התרבות היהודית-נוצרית ומיתוס מכונן של לידת עם ישראל. מחבר ² ספר שמות ועורכיו במאה השישית לפני הספירה לאחר גלות בבל, קבעו לה את התפקיד הזה הודות למקום המרכזי שתפסה המלחמה בתודעה הלאומית ובגלל ההבט הניסי, לכאורה, שלה. יש לזכור, בהקשר זה, שבעקבות מלחמת אברהם אבינו במלכי הצפון בפרק י"ד בספר "בראשית" נכרתה "הברית בין הבתרים" בין אברהם לאלוהים והוענקו לצאצאי אברהם עד ימינו "גבולות ההבטחה" בפרק ט"ו, שהוא הפרק החשוב ביותר בכל התנ"ך. צליחת ים סוף, על-פי התנ"ך, לא רק שביטלה את האיום הצבאי המצרי המיידי על בני ישראל, אלא גם הרתיעה את כל עמי המרחב, ובייחוד את תושבי הפרובינציה המצרית, כנען, מפני בני ישראל, כמי שיש בידיהם נשק חדש שאי אפשר להשיב עליו בנשק שכנגד. בשירת הים נאמר: "ה' איש מלחמה ה' שמו... שמעו עמים ירגזון, חִיל אחז ביושבי פלשת³."⁴ על-פי ספר יהושע, אמרה רחב הזונה למרגלים, ארבעים שנה אחרי קריעת הים: "וַתֹּ֙אמֶר֙ אֶל־הָ֣אֲנָשִׁ֔ים יָדַ֕עְתִּי כִּֽי־נָתַ֧ן יְהֹוָ֛ה לָכֶ֖ם אֶת־הָאָ֑רֶץ וְכִֽי־נָפְלָ֤ה אֵימַתְכֶם֙ עָלֵ֔ינוּ וְכִ֥י נָמֹ֛גוּ כׇּל־יֹשְׁבֵ֥י הָאָ֖רֶץ מִפְּנֵיכֶֽם׃ כִּ֣י שָׁמַ֗עְנוּ אֵ֠ת אֲשֶׁר־הוֹבִ֨ישׁ יְהֹוָ֜ה אֶת־מֵ֤י יַם־סוּף֙ מִפְּנֵיכֶ֔ם בְּצֵאתְכֶ֖ם מִמִּצְרָ֑יִם וַאֲשֶׁ֣ר עֲשִׂיתֶ֡ם לִשְׁנֵי֩ מַלְכֵ֨י הָאֱמֹרִ֜י אֲשֶׁ֨ר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן֙ לְסִיחֹ֣ן וּלְע֔וֹג אֲשֶׁ֥ר הֶחֱרַמְתֶּ֖ם אוֹתָֽם׃ וַנִּשְׁמַע֙ וַיִּמַּ֣ס לְבָבֵ֔נוּ וְלֹא־קָ֨מָה ע֥וֹד ר֛וּחַ בְּאִ֖ישׁ מִפְּנֵיכֶ֑ם כִּ֚י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֔ם ה֤וּא אֱלֹהִים֙ בַּשָּׁמַ֣יִם מִמַּ֔עַל וְעַל־הָאָ֖רֶץ מִתָּֽחַת׃".⁵ בכל שנה מזכירים היהודים את האירוע ההוא בליל הסדר: אִלוּ קָרַע לָנוּ אֶת הַיָּם, וְלֹא הֶעֱבִירָנוּ בְּתוֹכוֹ בֶּחָרָבָה דַּיֵינוּ. אִלוּ הֶעֱבִירָנוּ בְּתוֹכוֹ בֶּחָרָבָה, וְלֹא שִׁקַּע צָרֵנוּ בְּתוֹכוֹ, דַּיֵינוּ.⁶ ___________________________ בשבוע הבא משה רבנו הקים אומה צבאית בארבעים שנות המסעות במדבר סיני; השוואה בין צליחת ים סוף על-ידי העברים לפני שלושת אלפים שנה לבין צליחת תעלת סואץ על-ידי המצרים במלחמת יום הכיפורים; רמה נמוכה של מפקדי צה"ל והפיקוד הישראלי העליון במלחמת יום הכיפורים; צליחת נהר הירדן בפיקוד יהושע בן-נון; אנרגיה תודעתית גבוהה המשלבת כוח ותבונה; המהפכה החקלאית התרחשה בארץ-ישראל; סכנה להשמדת החיים עלי אדמות; יש להתחיל בציביליזציה תבונית.

1. רוב החוקרים המודרניים סבורים שהסיפור בספר שמות מובן בצורה הטובה ביותר כמיתוס. 2. על-פי המסורת, חיבור ספר שמות מיוחס למשה עצמו. 3. ארץ פלשתים, פלשתין. 4. ספר שמות, פרק ט"ו, פסוקים ג', י"ד. 5. יהושע, ב', ט'-י"א. 6. בהגדה של פסח, שגם רוב אנשי "כוח קפלן" קוראים אותה אחת לשנה, מצוטטים פסוקים מספר "תהילים", פרקים קי"ד וקל"ו, המספרים בקריעת הים.