מחקר חדש שנערך בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ג'והן הופקינס מספק ראיות נוספות לכך שתפריט ים תיכוני עשיר בשומנים רב לא רוויים משמן זית, אבוקדו ואגוזים משפר את בריאות הלב גם כאשר אינו מלווה בהפחתת משקל.
בדוח שהכינו למושבים המדעיים של אגודת הלב האמריקנית, כתבו החוקרים כי החלפת מזונות מסוימים יכולה לשפר את בריאות הלב אצל אנשים הנמצאים בסיכון למחלות קרדיו-וסקולאריות (של הלב וכלי הדם), גם כאשר שינויי התפריט אינם מלווים בהפחתת משקל.
צוות החוקרים באוניברסיטת ג'והן הופקינס ניתח נתונים מניסוי OmniHeart, אשר השווה את ההשפעות הקרדיו-וסקולאריות של שלושה תפריטים שונים: תפריט עשיר בפחמימות, תפריט עשיר בחלבונים, ותפריט עשיר בשומנים רב לא רוויים.
כל אחד ממשתתפי המחקר ניזון מאחד משלושת התפריטים במשך שישה שבועות בעוד שהחוקרים אספו מידע על יכולתו של הגוף לווסת את רמת הסוכר בדם ולשמור על רמת אינסולין בריאה במהלך ההקפדה על אחד משלושת התפריטים. לדברי החוקרים, אי יכולתו של הגוף להשתמש באינסולין באופן אפקטיבי עלולה להוביל לסוכרת מסוג 2, שהינה גורם סיכון משמעותי למחלות לב.
תוצאות הניתוחים הראו שתפריט עשיר בשומנים רב לא רוויים כגון אלה המצויים בשמן זית, אגוזים ואבוקדו שיפר את השימוש באינסולין בהשוואה לשני התפריטים האחרים.
התפריט שהכיל שומנים לא רוויים החליף חלק מהפחמימות בשומנים טובים, עובדה שהובילה לתפריט המכיל 37 אחוזים שומן. החוקרים אומרים שהתפריט המועדף דומה לתפריט הים תיכוני השואב את השראתו ממזונות הנצרכים בדרום איטליה ויוון ושם דגש על שומנים בריאים, פירות וירקות.
נראה כי הוספת שמן זית לתפריט על חשבון חלק מהפחמימות המעובדות משפרת את בריאות הלב. "הוספת הסוג הנכון של השומן לתפריט בריא היא כלי נוסף בהפחתת הסיכון למחלת לב עתידית," אמרה מגהאנה גדגיל, ד"ר לרפואה ומוסמכת לבריאות הציבור, אחת החוקרות שהגישו את המחקר.
נתונים אלה, ממשיכים את מסקנות המחקר הספרדי שבדק "שינויים בעובי פנים העורק התרדמני כתוצאה מתפריט ים-תיכוני", שתוצאותיו הראשוניות פורסמו בחודש שעבר. מדובר במחקר ארוך טווח בנושא התערבות תזונתית, שמטרתו לאמוד את יעילותו של התפריט הים-תיכוני במניעה ראשונית של מחלות קרדיו-וסקולריות.
במחקר הספרדי דיווחו החוקרים כי תפריט ים תיכוני המועשר בשמן זית כתית או באגוזים יכול להפוך מצב של הסתיידות בעורקים התרדמניים (קרוטידים) תוך שנה אחת בלבד.
המחקר כלל 187 משתתפים מעל גיל 55 שחולקו באופן אקראי לשלוש קבוצות: קבוצת שמן זית שניזונה מתפריט ים תיכוני שהושלם עם 15 ליטרים של שמן זית כתית בשלושת חודשי המחקר, כמות המקבילה ל-10 כפות ליום; קבוצת האגוזים שניזונה מתפריט ים תיכוני שכלל בנוסף 30 גרם אגוזי מלך, שקדים ואגוזי לוז ביום; וקבוצה שלישית, שהתבססה על תפריט דל שומן.
בתחילת המחקר נמדד עובי הדופן של העורק התרדמני אצל כל המשתתפים, בדיקה שנעשתה פעם נוספת שנה לאחר מכן. "בדרך זו יכולנו לראות אצל מי חלה ההתעבות הגדולה ביותר של הדופן כתוצאה מהסתיידות עורקים, היכן נמצא שיפור משמעותי ו/או רגרסיה של נגעים שהתרחשו אצל אלו שניזונו מתפריט ים תיכוני מועשר בשמן זית כתית או אגוזים. שיפור זה לא נצפה אצל אלה שלא נמדדה אצלם התעבות של דופן העורק בתחילת המחקר," אמרה ד"ר אנה סנצ'ז-טיינטה, אחת החוקרות.
מסקנת המחקר היא כי "שינוי דפוס התפריט הכולל הצליח להשיג במהלך שנה אחת בלבד, תוצאות אשר תרופות לא הצליחו להשיג גם אחרי שנתיים של טיפול."
בנקודה זו חשוב לציין, כי יוון וספרד, בהן נערך המחקר היא מצרכניות שמן הזית המובילות בעולם ותפריטן מבוסס רבות על שמן הזית, ונעשה בו שימוש בתיבול, בישול, טיגון ואפילו אפיה. לשם ההמחשה, צריכת שמן הזית לנפש ביוון, הינה 24 ק"ג לנפש ובספרד כ-16 ק"ג, בעוד בישראל עומדת הצריכה על כ-1.5 ק"ג בלבד לנפש.