ממצאי מעקב של מכון אימפקט ס.א. לחקר הסובלנות והשלום בחינוך: נמשכת ההתעלמות מהשלום וחדירה של מסרים איסלאמיים רדיקאלים לתוכניות הלימודים ברשות הפלשתינית גם לאחר שהתקבלה כחברה בארגון אונסקו.
נמשכת חדירה של מסרים איסלאמיים רדיקאליים והתעלמות מהעקרונות הבינלאומיים של חינוך לשלום ולסובלנות בתוכניות הלימודים בבתי הספר ברשות הפלשתינית. במרבית הספרים ממשיכים שלא לאזכר את קיומה של מדינת ישראל– כך מגלים ממצאי מעקב במכון אימפקט ס.א. לחקר הסובלנות והשלום בחינוך.
המעקב במכון המחקר אימפקט ס.א. מתבצע על-פי סטנדרטים בינלאומיים ועל-פי החלטות עקרוניות של ארגון אונסק"ו בתחומי החינוך, הסובלנות והשלום. המעקב חושף מגמה עקבית בספרי הלימוד הפלשתינים בהם הילד הפלשתיני הלומד גיאוגרפיה לא מוצא את המלה ישראל ולא את מדינת ישראל במפות שבספרי הלימוד שלו.
מנכ"לית מכון אימפקט ס.א. , היועצת החינוכית שלי שנדור אלקיים, מסרה כי על-אף שהרשות הפלשתינית התקבלה כחברה בארגון אונסק"ו ומחויבת לשמור על הסטנדרטים שלו, לא ניכר שינוי בתוכניות הלימודים ברשות. שנדור אלקיים מגלה כי כבר כעת מתבררים כמה ממצאים מניטור שערכה קבוצת המחקר הפלשתינית שבראשה ד"ר אלדד פרדו לספרי הלימוד של הרשות הפלשתינית משנת 2011. לדבריה בולט במיוחד חדירה של המסרים האיסלאמיים לתוכניות הלימוד בתחום היצירה והאומנות בבתי הספר הפלשתינים באזור רמאללה הנחשבים מתונים יחסית. לדבריה של שנדור אלקיים הרשות הפלשתינית ממשיכה לחנך את ילדיה בגיאוגרפיה של אשליות, שבה ישראל כביכול בלתי-קיימת. למשל, בשיעורי גיאוגרפיה הרשות הפלשתינית מזגזגת בין מציאות לאשליה ויוצרת אצל תלמידיה תלישות מהמציאות.
זאת ועוד, מגלה ד"ר אלדד פרדו, ראש המחקר של מכון אימפקט ס.א., גם החינוך הפלשתיני הבלתי פורמאלי כפי שבא לידי ביטוי בעיתוני הילדים שמוציאים הרשות והחמאס מפרסמים תכנים שמערכת החינוך הרשמית הפלשתינית איננה יכולה להעביר כגון חזיונות וחלומות על חיסול ישראל במלחמה. המכון פרסם דוח חמור על מגזין הילדים של החמאס אל-פתח שיוצא מלאור מאז שנת 2002. שש שנים אחר כך, ביולי 2008, בסיוע מימון בינלאומי חנכה תנועת הפתח עיתון ילדים משלה, אל-זייזפונה . עיתון זה פרסם בפברואר 2011 דברי שבח להיטלר ולהרג יהודים, דבר שעורר זעם בארגון אונסק"ו שהפסיק את מימונו. עיון בדפי זייזפונה, מדגישה שנדור אלקיים, מלמד שהחומרים מגיעים לעיתון ישירות מבתי הספר הפרטיים והממשלתיים של הרשות הפלשתינית וכולל תכנים של הכחשת מדינת ישראל, דמוניזציה של הציונות, ותפארת ההקרבה והג'יהאד. כך לדוגמה הילדים הפלשתיניים מציירים את התוכן שהם לומדים בספרי הלימוד, למשל, ששטח ישראל הנו כולו פלשתיני. כך, הונחו ילדים פלשתינים לצייר על גבי מפת פלשתין חזיונית החלטת האו"מ מס' 194 משנת 1948. זאת ועוד, שלא כמו ספרי הלימוד, בזייזפונה הפלשתינים נותנים ביטוי לענייניהם השוטפים כגון החרמת מוצרים ישראלים, אכזבה מתהליך השלום ועוד.
במכון אימפקט מביעים תקווה שדברי השבח להיטלר בעיתן זייזפונה הינה נקודת שפל ומפנה, תמרור אדום לקהילה הבינלאומית, לאונסק"ו ולפלשתינים עצמם שמה שהיה לא יהיה עוד אם הם מבקשים הכרה של אונסק"ו ברשות. מנכלי"ת מכון אימפקט ס.א. מציינת כי בכוונת המכון להמשיך לעקוב אחר התכנים של המגזין זייזפונה עם או בלי מימון של אונסקו, בשל חשיבותו כאשנב או מראה למערכת החינוך הפלשתינית.
להלן עוד מספר דוגמאות לחדירתם של חינוך שאיננו תומך בשלום ובסובלנות אלא במסרים רדיקאליים למערכת החינוך בספרי הלימוד של הרשות:
- פלשתין היא ארץ האבות הראשונים והקדמונים. הערבים הכנענים היו הראשונים להתיישב בפלשתין. חינוך לאומי, כיתה ב', חלק א' (2009), ע' 4
הקטע הבא לקוח משיעור פלשתיני שרומז לילדים הפלשתינים כי היהודים הם נחשים:
בחייך! כיצד נחשים פולשים אלינו . ואנו [עדיין] מקיימים את ברית ההגנה [ד'מה] אשר מכבדת התחייבויות? השפה הערבית- בלשנות, כיתה י"ב (2010), ע' 61
"גניבת מים, הפקעת קרקעות, פילוס דרכים עוקפות, בניית גדר הסיפוח וההפרדה הגזענית, הקמת גזולות שמנעו מפלשתינים רבים לרעות בשטחים טבעיים, הפיכת אזורי המרעה המותרים בהן למוגבלים". הבריאות והסביבה בחיינו, כיתה ז' (2010), ע' 110
"הלוחם הולך לקרב כששני סיומות טובים מולו: או הניצחון או מות קדושים. הלוחם האמיץ מעדיף את המוות מאשר חיים של השפלה וכניעה." שפתנו היפה, כיתה ה, חלק א' (2009) ע' 70
הנביא נשאל: "מהו המעשה הטוב ביותר?" והשיב: "האמונה באללה ובשליחו". ואז הוא נשאל: "ואחרי זה, מהו?" והשיב: "ג'האד למען אללה."חינוך איסלאמי, כיתה ט, חלק א' (2010), ע' 60
"...פלשתין היא ארץ הרבאט והג'האד..." , השפה הערבית- הקריאה, הספרות והביקורת, כיתה יב (2010), ע' 108
"בוקר טוב, הו מולדתי, בוקר של תהילה ושחרור אדום, מושקה בדם השהידים" , הקריאה והטקסטים, כיתה ט, חלק א' (2010), ע"ע 20-21,24
מכון אימפקט ס.א. לחקר הסובלנות והשלום הנו מכון מחקר עצמאי, א-פוליטי וללא מטרות רווח שפיתח כלי מדידה ייחודי שמבוסס על סטנדרטים בינלאומיים. המכון הוקם בשנת 1998 ובראשו ועד מנהל מישראל, מנכ"לית יועצת חינוכית מומחית ומועצה בינלאומית בה חברים מומחים ומדענים בעלי מוניטין מרחבי העולם. המכון מקווה מוקד מחקר עולמי לחקר השלום והסובלנות בחינוך בבתי הספר והוא ממוקם בקמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית בירושלים ומעסיק תריסר חוקרים שעובדים בקבוצות מחקר שמשלבות מדענים ומומחים בעלי מוניטין בינלאומי. המכון מפרסם מדי שנה מספר דוחות מחקר וביקורת על מצב הסובלנות בחינוך ובתוכניות לימודים של מגזרים ומדינות.