השירות הבולאי בחברת דואר ישראל הנפיק השבוע בול המוקדש לקבר רחל. על הבול, בעריך 5 ש"ח ובעיצוב אסנת אשל, נראה מתחם קבר רחל, המבנה הכיפתי ההיסטורי ומעליו ביטוי סמלי לדמותה של רחל. בשובל - תקריב מבט פנימי של כיפת הקבר. על גבי מעטפת היום הראשון: אולם לימוד ותפילה שהוקם סמוך לציון קברה של רחל.
"וַתָּמָת, רָחֵל וַתִּקָּבֵר בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה, הִוא בֵּית לָחֶם. וַ?ַ?ֵב יַעֲקֹב מַ?ֵּבָה, עַל-קְבֻרָתָהּ, הִוא מַּ?ֶבֶת קְבֻרַת-רָחֵל עַד-הַיּוֹם". (בראשית לה, יט-כ)
נדב שרגאי, מחבר הספר "על אם הדרך. סיפורו של קבר רחל" מספר, כי 1,700 שנה מזוהה מקום קברה של רחל אמנו במקומו המוכר לנו היום, סמוך לשכונת גילה, על קו התפר שבין ירושלים לבית לחם. בימים קדמונים הוצבה שם מצבה בדמות שתים-עשרה אבנים, כמספר בני יעקב. אחר כך נבנתה מעליהן כיפה שנתמכה בארבעה עמודים, ובמאה ה-17 הפך קבר רחל למבנה סגור. ב-1841 הוסיף סר משה מונטיפיורי עוד חדר למבנה קבר רחל. בימינו, נוכח אילוצים ביטחוניים בוצר המבנה הכיפתי הקטן, השוכן במובלעת הישראלית, בפאתיה הצפוניים של בית לחם. למרות זאת מבקרים במקום מאות אלפי יהודים מדי שנה.
על שני נדבכים - אישי ולאומי – הושתת הזיכרון היהודי של רחל אמנו. האחד - סיפור חייה הטרגי והעצוב כפי שמתאר ספר בראשית, אשר פתח כר נרחב להזדהות אישית עם דמותה. השני - נבואת הנחמה של ירמיהו, שתיאר את רחל כאם המזילה דמעות על בניה, וכמי שבכייה הבוקע שערי רקיע, יסלול בעתיד את הדרך לגאולה, לקיבוץ הגלויות ולשיבת הבנים לגבולם. על הנדבך הזה נבנתה ההזדהות הלאומית הכלל-יהודית עם דמותה של רחל.
מיליוני יהודים פקדו לאורך הדורות את האתר, ופנו בתפילה ודמעות אל אמא רחל שתשתדל בעבורם אצל הקב"ה לרפואה, לפרי-בטן, לפרנסה, להצלה ולתשועה לאומית וכללית. פשטותו של המקום הילכה קסם במשך שנים על עוברי אורח, נוודים ועולי רגל. הם תיעדו את מראה הקבר, את מנהגי המקום ואת ההוויה שהתפתחה סביבו, תחילה בכתובים ואחר-כך גם בציור ובצילום. תבנית הקבר צוירה במהלך השנים על גבי חפצי אמנות יהודיים, על ספרי קודש ועל בולים. אודות רחל עצמה נכתבו מדרשים ואגדות, שירים ופיוטים, סיפורים ומחזות. עם צמיחתה של התנועה הציונית וכינונה של מדינת ישראל, נבנו סביב רחל וקברה רבדים ישנים-חדשים של מסורת ומשמעויות.