מהו רגש הפחד?
דוגמה למחשבה לא נכונה שלנו לרגש שגורם לנו להרגיש רע - הפחד; ולרגש שגורם לנו להרגיש טוב - רגש האהבה. אם אני מרגיש ומפחד, למשל מהחבר שלי וגם מכל דבר אחר שהוא חיצוני לי, אז אני זה שמרגיש את רגש הפחד! רגש הפחד זה פנימי, זה בי! רגש הפחד זה בתוכי, זה בגופי, זה בדמי! לכן, אני מפחד מעצמי ונכנס למצב של הזיה, ואז אני מתנהג בהתאם! אני לא מפחד מהחבר שלי ואני גם לא מפחד מכל דבר אחר שהוא חיצוני לי! אני מייחס את מה שאני מרגיש, שזה רגש הפחד שבי, כלפי החבר שלי וכלפי גורמים שהם חיצונים לי, מה שמכניס את בן האנוש למצב של אשליה!
בגלל חוסר ההבנה, אני חושב שאני מפחד מהחבר שלי או מכל דבר אחר שהוא חיצוני לי, וכך אני מאבד את זהותי האמיתית. אני מאבד את זהותי האמיתית כיוון שאם אני חושב שרגש הפחד שנמצא בי, נמצא בו, כלומר בחבר שלי, כי אני חושב שאני מפחד ממנו כשבעצם אני מפחד מעצמי, אז אני חושב שהוא זה אני וזה מצב של קונפליקט פנימי, ניגוד פנימי.
מה שלא נכון לעשות וזה האיבוד האני העצמי, הזהות האמיתית שלנו, וכתוצאה מכך היכולת שלנו לתרגם את המציאות האמיתית שבה אנחנו חיים הוא שגוי. זה נכון לגבי כל הרגשות הפנימיים שבעצם הפעלתם - אישיותנו תתנפץ לאינסוף דמויות. אפשר להיזהר מאנשים או מכל מיני גורמים שהם חיצונים לנו, שמסכנים אותנו ללא הפעלת רגש הפחד שבנו, כלומר להתייחס לאירוע באופן ענייני.
בן אנוש ששואף לשלמות ולתיקון אישיותו הוא בן אנוש ששואף לחיות עם עצמו ללא הרגשות פנימיים, וזה מצב של רוגע פנימי והוא חי עם עצמו ללא הקונפליקטים הפנימיים, והוא לא עובר מהרגשות שגורמים לו להרגיש טוב, כמו: אהבה, אושר, צחוק, תשוקה ועוד, לרגשות שגורמים לו להרגיש רע, כמו: פחד, חרדה, דיכאון, רוע, כעס ועוד או להפך, שיוצר הורמונים, כימיקלים שמשנים את ההרכב הכימי בדם שלנו - מה שגורם לנו להתנהגות שמשתנה כל העת בהתאם לאותו סוג הרגש שהפעלנו.
הרגשות הפנימיים גורמים לנו להזיה ולייסורים פנימיים. הרגשות הפנימיים הם הגורמים למחשבות ולדמיונות. הגוף הפיזי האנושי הוא רובוט ביולוגי, ממיר ומתרגם אנרגטי שנבנה בתהליך האבולוציה, והתודעה זה מי שאנחנו באמת, שמפעילה את הגוף הפיזי האנושי.
אפשר להיות חבר של בן האנוש הנבחר ללא הפעלת הרגשות הפנימיים, ברוגע ובשלווה ומתוך התייחסות עניינית, וזה יכול להיעשות מתוך הבנה, רצון ויכולת לשינוי הרגלי חשיבה והתנהגות שגויים, ובכך לשמור על זהותנו האמיתית. כאשר אנחנו מפעילים את הרגשות שבנו, גם את הרגש שגורם לנו להרגיש טוב וגם את הרגש שגורם לנו להרגיש רע, אנחנו נכנסים למצב תודעתי של הזיה, חלימה, גם בערות וגם בשינה, והדבר גורם לנו לקונפליקט פנימי, ניגוד פנימי, ניתוק מהאני העצמי האמיתי שלנו ואי-יכולת להבין מהי המציאות האמיתית.
כתוצאה מהרגשות - שזה הורמונים, חומר כימי שאנחנו מייצרים בגופנו - אנחנו נכנסים למצב של הזיה, כתוצאה מכך אנחנו יוצרים לעצמנו תדמיות דמויות וזה לא אנחנו. הפחד שבנו זה רגש שגורם לנו לתרגם באופן שגוי את עצמנו ואת האנשים שסביבנו ואת המציאות כאשליה, כסרט דמיוני, כחלום, ולא מאפשר לנו להבין באופן ברור את האני העצמי האמיתי ואת המציאות האמיתית.
כל מי שמפחד וגם אוהב, מתענה ומתייסר בתוכו והוא לא יכול לעבד נתונים ולהגיע למסקנות הנכונות, לא בתרגום נכון של הזהות האמיתית ולא בבחירת בן/בת זוג או בהבנת החברים והאנשים שסביבנו, ולא של המציאות האמיתית. לכן, כדי לשמור על הבריאות שלנו ולא לאבד את זהותנו האמיתית יש להתנתק מהרגשות הפנימיים, במודע ולא מתוך הדחקה, ובכך נהיה רגועים ושלווים ואז נוכל להבין את עצמנו באופן ברור יותר וגם את המציאות האמיתית שבה אנחנו חיים.
בן אנוש שמפחד פשוט מפחד מעצמו בלבד, מה שגורם לו לחשוב ולדמיין דברים שהם לא קשורים למציאות האמיתית.
לסיכום: רגש הפחד וכל הרגשות הפנימיים גורמים לנו למצבי הזיה וליצירת מציאויות שהן אשליה. לימדו אותנו שיש שתי אפשרויות שבהן אנחנו יכולים לחיות בהן עם הרגשות הפנימיים שבנו, אפשרות אחת היא עם הרגשות שגורמים לנו להרגיש רע, כמו: פחד, חרדות, דיכאון, ייאוש, כעס ועוד, ואפשרות שנייה עם הרגשות הפנימיים שגורמים לנו להרגיש טוב, כמו: אהבה, אושר, צחוק, הנאה, תשוקה ועוד, ושעלינו לשאוף לחיות תמיד אך ורק עם הרגשות שגורמים לנו להרגיש טוב, ולא עם הרגשות שגורמים לנו להרגיש רע.
אבל, יש אפשרות שלישית שאותה לא יודעים ולכן אותה, להבנתי, לא לימדו אותנו והיא: להתנתק מהרגשות הפנימיים שבנו, גם מהרגשות שגורמים לנו להרגיש טוב וגם מהרגשות שגורמים לנו להרגיש רע, יש לעשות זאת מתוך הבנה ורצון ולא מתוך הדחקה, כי אז הרגשות הפנימיים קיימים בנו. אפשרות שלישית זו מאפשרת לנו להיות רגועים.
כאשר אנחנו רגועים, אנחנו מחוברים לעצמנו, לאני העצמי שלנו, לזהותנו האמיתית, ואז היכולת שלנו לתרגם את המציאות האמיתית שבה אנחנו חיים נעשית באופן ברור יותר. כאשר אנחנו רגועים, אנחנו רציונאליים וענייניים, ואילו כאשר אנחנו רגישים אנחנו מבולבלים ומשתנים כל העת, אמוציונאליים ולא ענייניים. כאשר אנחנו רגועים, אנחנו בריאים יותר, כמובן שנושא הרגשות הוא נושא אחד מתוך מכלול שלם של נושאים שצריך להבין בהם וליישמם בחיינו.
מסקנה: כאשר אנחנו מרגישים, אנחנו מתנתקים מזהותנו האמיתית ומהמציאות האמיתית. כאשר אנחנו מפחדים, רגש הפחד גורם לנו לתרגם באופן שגוי את עצמנו ואת המציאות האמיתית שבה אנחנו חיים. כאשר בן האנוש מפחד הוא מפחד מעצמו, בלבד.