ב-12 בינואר החליטה מועצת האו"ם לזכויות אדם להקים ועדת בדיקה לפעילות צה"ל ולמעשי החמאס במבצע "עופרת יצוקה" ולמה שקדם לכך.
בתחילה נשלחה הוועדה לבדוק את הפרת החוק הבינלאומי מצד ישראל, אך בהמשך הורחב מנדט הוועדה לבדוק את פשעי החמאס. נשיא המועצה פנה בתחילה למארי רובינסון, לשעבר נשיאת אירלנד, כדי שתעמוד בראש הוועדה, אך רובינסון סירבה בטענה שהרכב הוועדה אינו מאוזן ומוטה מראש כלפי ישראל.
לאחר מכן פנה נשיא המועצה לשופט היהודי ריצ'ארד גולדסטון לעמוד בראש הוועידה. בתחילה הוא סירב מנימוקים דומים שהעלתה הגברת רובינסון, אך לאחר שהורחב היקף המנדט וניתן היה לבדוק את מעשי החמאס, הסכים גולדסטון לעמוד בראש הוועדה אשר מנתה יחד עימו עוד שני אנשים אשר היו מוטים מראש נגד ישראל - פרופסור כריסטין צ'ינקן ועורכת הדין הפקיסטנית הינה ג'לני.
עבודת צוות הבדיקההוועדה בדקה את האירועים מכינון הסכם הפסקת האש בין צה"ל לחמאס ביוני 2008 ועד ה-31 ביולי 2008.
ישראל סירבה לשתף פעולה עם הוועדה בטענה שהיא מוטה מראש וסירבה לתת לה להיכנס לשטחי ישראל, ואילו החמאס הציג להם מצג שווא, אותו לא טרחו לבדוק חברי הוועדה לעומק.
דוח הבדיקההדוח פורסם ב-15 בספטמבר והרשיע בעיקר את ממשלת ישראל בעוד שהוא לא מזכיר את שיגור הטילים המאסיבי לעבר שדרות, אשדוד, גדרה, יבנה ויישובי הנגב המערבי.
הדוח מתאר שורת תקיפות של צה"ל, אשר התרחשו ב-15 בינואר 2009, כאשר אחת מהן כוונה לעבר מתקן של אונר"א בו התחבאו פעילי חמאס שהתחבאו בין 700-600 אזרחים.
התקיפה בוצעה על-ידי שימוש בפצצות זרחן ובחומר בעירה. כמו-כן, תקף צה"ל את בית החולים אל קודס ללא אזהרה מוקדמת, ואת בית החולים "אל וופא" גם כן ללא התראה מוקדמת. וזאת למרות שישראל שיגרה אזהרות בכתב ובעל-פה, אותן מצאה הוועדה כסתמיות.
כן הוזכר קלות בדוח ירי טילים של החמאס לעבר ישובי ישראל, אך לא הוזכרו העדויות של תושבים אלו אשר נסעו במיוחד לז'נבה כדי להעיד בפני הוועדה.
הדוח קובע שחלק מהפעולות בוצעו ללא הצדקה צבאית וגרמו למותם של אזרחים חפים מפשע, ולא מנה את העובדה כי החמאס התחבא באזורים צפופים וסיכן בכך חיי אנשים תמימים.
כמו-כן, קיימות הרבה פסקאות שלא אכנס לתוכנן. רק אציין שבמסקנות רשום להקים ועדה ישראלית שתבדוק את מהלכי צה"ל במבצע "עופרת יצוקה", ורצוי שתקום ועדה כזאת בראשות שופט לשעבר, שתחקור את הדברים היות שהצבא אינו יכול ומסוגל לבדוק את עצמו.
הדוח הועבר למועצת זכויות האדם, בה הוחלט ברוב קולות לאמץ את הדוח ולהחזירו למועצת הביטחון, שבו תמכו 25 מדינות, 6 התנגדו, 11 נמנעו ו-5 מדינות לא השתתפו בהצבעה שנערכה ב-16 באוקטובר.
הקמת ועידה מטעמנו יכולה להפוך את הדוח לעפר ואפר.