אותו אחד, המתהדר בשם זך
נתן שיעור בלהיות מלוכלך.
על שוכני מערות הוא סח
פרופסור בשלוש אוניברסיטאות, האח!
את אשר נתן, לקח.
אבל גם לתת לא היה מוכרח.
בקטנותו הונצח
עת דיבר כפרחח.
כמדומני, גם על אלתרמן נבח
נכון, זה כמעט נשכח
שהרי הוא כמלך ההר הומלך
וכל שאינו הוא, פשוט מגוחך.
ובכן, מערתי סגורה בפני הנאלח.
כבודם של אחיי האשכנזים נלקח
במחי לשונו של פריץ התרבות המנופח
שאת פירות עלמותו בזיקנתו השליך לפח.
חבל שכך.