סכנה ברורה ומיידית

אם בעבר ניתן היה לחשוב שהסכסוך הישראלי-פלשתיני הוא לב הסכסוך הערבי, באו החודשיים האחרונים והוכיחו לנו שאנו טועים ומדובר במאבק עדתי בין סונים לשיעים. מי שמנסה להרוויח מהכאוס השורר במדינות כמו תימן, בחריין, מצרים, תוניסיה ומרוקו היא אירן, המנסה להשתלט על כל חלקה פנויה. זה החל בשליחת שתי ספינות אשר שטו בתעלת סואץ מזה 30 שנה והעבירו סחורה בלתי-מזיקה. מדובר במהלך מתגרה של האירנים במצרים (שלא העזו לעשות מהלכים אלו כאשר בשלטון ישב חוסני מובארק). השבוע הגדישה אירן את הסאה כאשר העמיסה על אונייה בשם "ויקטוריה" טילי חוף-ים (C-704), שהם טילים מונחי-מכ"מ בטווח של 35 קילומטרים, העלולים לפגוע הן באוניות מלחמה וסוחר של ישראל, והן בקידוח ים תטיס, בו מופק הגז שקדחו חברות "לויתן" ו"תמר", וכלה באוניות עמוסות חומרים דליקים. מסלול העברת האמל"ח 1) הספינה "ויקטוריה" יצאה מאירן לאחר שכנראה הגיעה מסוריה. 2) הנשק הועמס על הספינה בעיר החוף לטקיה שבסוריה. 3) הספינה עוגנת בעיר הנמל מרסין שבטורקיה. 4) חיל-הים ושייטת 13 משתלטים על הספינה כ-200 מייל מחופי ישראל, ומונעים ממנה להגיע ליעדה הסופי - העיר אלכסנדריה שבמצרים. תהליך איסוף המודיעין למבצע זה לא סוד שסוריה ואירן מנסות להבריח נשק בכל דרך אפשרית. ההתרעה על המטען שהועמס בסוריה הייתה קצרה, וניתן להסיק מכך שגורמי המודיעין לא עקבו אחר יציאת הטילים מאירן. די ברור שהשלטון הסורי מעורב בכך ודי ברור שמטען מסוג זה לא יכול לעלות על אונייה מבלי שיתקבל אישור מדרגים בכירים. אין ספק שמבצע כזה חושף מקורות פעולה ומודיעין, ולכן הוא מוביל את הצד השני לשנות טקטיקות. כלומר, מאחר שישראל מנעה העברות נשק דרך האוקיינוס ההודי, יצטרכו ארגוני הטרור למצוא דרך אחרת להעביר את הסחורה הרקובה. כל הכבוד לחיל הים ולשייטת 13 אשר מנעו במבצע מזהיר העברת 50 טון ציוד לחימה מאירן לארגון "חמאס" היושב בעזה.