X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  כתבות
אנו ובני זוגנו אנשים שונים, עם צרכים שונים, עבר שונה, ציפיות אישיות ייחודיות ואפילו ציפיות מגדריות שונות לכן, מכאן עולה המסקנה המתבקשת, כי הקונפליקט הזוגי הינו חלק בלתי נפרד מהחיים
▪  ▪  ▪
עליכם ללמוד לפתור קונפליקטים [צילום: AP]

החיים הזוגיים מזמנים לנו אי-הסכמות ומריבות. היא רוצה לנסוע לטייל, הוא רוצה לנוח בבית. היא חושבת שצריך להיות רכים עם הילדים והוא מאמין בגישה יותר אסרטיבית, היא חושבת שהם לא מבלים מספיק עם בני המשפחה והוא חושב שצריך להשקיע יותר בקשרים עם החברים.
אנו ובני זוגנו אנשים שונים, עם צרכים שונים, עבר שונה, ציפיות אישיות ייחודיות ואפילו ציפיות מגדריות שונות. לכן, מכאן עולה המסקנה המתבקשת, כי הקונפליקט הזוגי הינו חלק בלתי נפרד מהחיים.
ישנם קונפליקטים שחייבים לצוף על-פני השטח ואם נוותר ונכנע או נתעלם מהם, אז גם נוותר על החלקים שחשובים לנו בעצמנו או שיהיה לנו קשה להדחיק לאורך זמן את ההתעלמות מהצרכים האישיים שלנו בקשר. אם נוכל להראות בקשר הזוגי שאנו לא מרוצים, נוכל לכעוס או לבטא אי-הסכמה, אזי נוכל גם באמצעות המחלוקת לעבוד על ליבון אי-ההסכמות הזוגיות ועל-ידי כך להגביר את האינטימיות והקרבה.
תפיסה מקובלת זו, מעלה מיידית שתי שאלות מרכזיות. הראשונה, האם ישנם נושאים שונים שבהם מחלוקות בין בני זוג הן עוצמתיות יותר או קשות יותר לפתרון? ושאלה שניה, כיצד כדאי לריב נכון? כלומר, האם ניתן לריב וללבן את אי-ההסכמות באופן בונה ומקרב ולא באופן הרסני. שתי השאלות זכו להתעניינות מחקרית נרחבת.
כתשובה לשאלה הראשונה, סקירת הספרות בתחום היחסים הבין אישיים מבליטה ארבעה נושאים שכיחים במיוחד בתחום המריבות. הנושאים השכיחים יותר הם: כסף, מיניות ובגידות, ילדים ועבודות הבית.

כסף

מריבות בנושאים פיננסיים נמצאות בכל רבדי האוכלוסייה. גם כאן המחלוקות הן שונות. הוא רוצה להשתמש בהון המשפחתי ולנסוע לחופשה והיא רוצה לחסוך. היא רוצה לשפץ את הבית והוא רוצה מכונית חדשה. המחלוקות בנושאים פיננסיים יכולות להחריף במהירות רבה.
לדוגמה, נניח ובן-הזוג חוזר הביתה ובידו רכישה יקרה במיוחד. בת-זוגו יכולה לשאול בתמיהה "מדוע לא התייעצת איתי?, חשבתי שאנו זוג". ובן-הזוג עשוי לענות "למה להתייעץ? את לא אימא שלי, אני לא חייב לבקש את אישורך. אני קונה בכסף שלי". ומכאן, מתחילה ההסלמה במריבה.
בספרות המחקרית בעולם ידוע, כי מריבות על כסף נחשבות מריבות שקשה לזוגות לנהל אותן נכון. המחלוקות על נושאים פיננסיים נמשכות זמן רב יותר, קשות יותר לפתרון, עלולות ליצור הסלמה וקשיים בתקשורת הזוגית ואפילו עלולות להוביל לגירושין, בהשוואה לנושאי מחלוקת אחרים.
לדוגמה, Dew, Brit and Huston עקבו אחר מדגם מייצג של 4,574 משקי בית במשך כ-20 שנה והראו, כי ויכוחים על כסף ואי הסכמות בנושאים פיננסים, ניבאו גירושים יותר ממחלוקות בנושאים אחרים. גם בישראל מריבות על כסף נחשבות לאחת הסיבות המרכזיות למתחים.
מדוע אנו נוטים לריב יותר על כסף?
זוגות יכולים לריב על כסף בגלל ציפיות פיננסיות שונות (ציפיות שונות לחסוך כסף לעומת לבזבז וליהנות ממנו), בגלל סוגיות של חוסר אמון (שימוש בכסף באופן שבו אחד מבני-הזוג חש שהוא אינו יכול לסמוך על בן-הזוג השני) או בגלל המשמעות הסימבולית העמוקה יותר שיש לכסף עבור כל אחד מבני-הזוג.
כסף עשוי לסמל תחליף לאהבה, תשומת לב ויחס או אומדן לתחושות האחר ("אם אתה אוהב אותי אז תראה זאת גם ברכישת מתנה יקרה", "אם אנו הורים טובים ואוהבים אז נקנה לתינוק שלנו את העגלה היקרה ביותר בשוק"), כסף יכול להוות מדד לערך עצמי ותפיסת זהות, מדד להצלחה, ביטחון או עצמאות. בנוסף, כסף גם משמש כמדד לכוח ושליטה. באמצעות ניהול ואחזקת ההון המשפחתי, ניתן לשלוט על בני-הזוג, הילדים, להעניש את בן-הזוג או לגרום לו שלא יעזוב ובאופן כללי לקבוע כיצד יתנהלו תהליכי קבלת ההחלטות ("בעל המאה הוא בעל הדעה"). משמעות הכסף היא אישית כל-כך עד שהיא מונעת לעיתים מזוג ליצור תחושה אמיתית של שיתוף וזוגיות מאוחדת.
לזוגות גם קיימות ציפיות מגדריות שונות ביחס לכסף. כבר מהמאה ה-19, הכוח של הגבר ועוצמתו נבעו מיכולתו להיות אדם מפרנס, ככזה שמביא אוכל הביתה, אחראי להחלק הפיננסי ותומך בכלכלת המשפחה. נשים לעומת זאת מחונכות להיות אלו שנשענות כלכלית על הגבר, תלויות בו ואחראיות על עבודות הבית. התפקיד שלהן בא לידי ביטוי בביטויים כגון "האישה מאחורי הגבר" ו"חפש את האישה". הציפיות החברתיות יצרו היררכיה בנישואים בהם הגברים נתפסו כאחראים הבלעדיים על ההון הכלכלי והחברתי ואילו נשים על הבית והילדים.
ההיררכיה משתנה בעולם המודרני על-ידי הגישה לפיה יש שוויון והדדיות בשותפות. עם זאת, הציפיות המגדריות עדיין קיימות ויכולות ליצור קונפליקטים אם בני-זוג מחזיקים ברעיונות סותרים לגבי סוגיות של הדדיות בקשר הזוגי וניהול ההון המשפחתי.
גם בימינו, גברים חשים כי הגבריות שלהם תלויה ביכולת שלהם להשיג כסף ולנהל את הכסף בבית. אך האם אלו ציפיות נכונות? האם הן ריאליות? מבחן אמיתי למידה בה אנו שבויים בסטריאוטיפים המגדריים היא התשובה לשאלה - מה קורה אם האישה מרוויחה יותר מהגבר. האם הגבר ירגיש עדיין גברי מספיק? אומנם מרבית הגברים מעוניינים בתרומה הכלכלית של האישה למשק הבית ובהשתתפות שלה בעולם העבודה, אך גם יעדיפו להרוויח יותר מנשותיהם ולא להישען על ההכנסה של האישה.
מחקרים מראים גם, כי בקרב משפחות בהם הגברים חשים כי הם אינם מסוגלים לתמוך כלכלית במשפחה ללא עזרת הנשים, מתגברים הקונפליקטים בזוגיות, זאת בניגוד למשפחות בהם הגברים רואים בעצמם מפרנסים טובים מספיק. בנוסף, גם כאשר האישה היא המפרנסת העיקרית בבית, היא נוטה לתת לבעלה שליטה על הכסף ועל ניהולו בכדי למנוע ככל האפשר את תחושת אי-הנוחות הנובעת מהציפיות המגדריות והחברתיות הקיימות סביב סוגיות של שליטה בהון המשפחתי.
מרכיב נוסף ומשמעותי לא פחות סביב הסוגיות של מחלוקות בנושאים פיננסיים, נובע מהיעדר ניסיון של מרבית האנשים בניהול מחלוקות או בשיח מקדים בנושא. בקרב משפחות רבות, כסף עשוי להיות טאבו והילדים הופכים לבוגרים עם תפיסות, עמדות, אמונות ואף חרדות לא רציונליות לגבי כסף. רבים מעדיפים לשוחח עם חברים קרובים על נושאים מאוד אישיים ואינטימיים, אבל לא לספר להם כמה הם באמת מרוויחים. אמונות וציפיות פיננסיות אינן נושא שכיח לשיחה גם בקרב בני-הזוג. בחברה שלנו עדיין נוטים יותר להאמין כי אנשים מתחתנים מאהבה ולא כסף וכי שיח על כסף בתוך הזוגיות, מפחית מהטוהר שבאהבה. למעשה ניתן לטעון, כי כסף ומיניות הם שני הטאבו גדולים שקיימים ואולי בשל כך לשניהם עוצמות רגשיות גדולות והרסניות לזוגיות.

מין, קנאה ואינטימיות ביחסים

קונפליקטים הקשורים למיניות ואינטימיות, נתפסים כקשים יותר לפתרון. זה גם אחד הנושאים שנמצאו כיותר קשורים לשיחה שעלולה להוביל לזלזול וביקורתיות.
זוגות רואים בשיחה על מין כשיחה קשה והם הדגישו, כי שיחות אלו הופכות את בני-הזוג לחוש פגיעים, לחשוף חלקים אישיים ופנימיים על הזהות האישית, גורם להם לחוש מבוכה ואשמה, פחד וחשש להיתפס כמגוחכים, לכן קונפליקטים אלו הם רגישים במיוחד ועלולים ליצור מצוקה בקשר בהשוואה לגורמים אחרים.

קונפליקטים סביב הילדים

ידוע כי בקרב מרבית הזוגות, שביעות הרצון יורדת בעקבות הגעתו של ילד לעולם. גברים ונשים כאחד הזכירו את גידול הילדים כנושא שכיח במיוחד במחלוקות זוגיות ולעיתים הנושא השכיח מכולם.
המתחים סביב הילדים הם בעיקר בכניסה להורות, אבל יש גם מתחים רבים כשהילדים מגיעים לגיל ההתבגרות. עם לידתו של הילד הראשון, הורים רבים מאמצים את התפקידים המגדריים הטיפוסיים. שני ההורים מוצאים את עצמם מוצפים מכמות עבודות הבית שיש לעשות, ההורה המטפל מרבה להשקיע בבית ובני-הזוג נסוגים לעבודה, השיחות מצטמצמות וכמובן גם האינטימיות. למצב זה נוספים גם אי-הסכמות רבות שנוצרות בעקבות הגעתו של הילד הראשון.
נושאים של חינוך, הפעלת משמעת, לקיחת אחריות וטיפול בילד, תור מי לקום לילד? למה רק אני עושה הכל? ועוד. כל התחושות הללו מתבטאות בהעצמת הקונפליקטים בין בני-הזוג. כאשר ההורים מסוגלים לפעול יחד כיחידה אחת מגובשת בעת גידול הילדים, הם זוכים לא רק בילד רגוע יותר, אלא גם באותה נשימה גם בזוגיות מאושרת יותר.
אמנם מריבות על ילדים פחות הרסניות לזוגיות בהשוואה למריבות בנושאים פיננסיים או נושאים הקשורים למיניות. יש לזכור, כי קונפליקטים שקשורים לילדים והמנוהלים לפני הילדים, עלולים לערער את היציבות והביטחון הרגשי של הילד ואף קשורים יותר לביטויים תוקפניים של הילדים, במיוחד כשהילדים רואים בעצמם כגורם המרכזי למריבה.
ההשפעות השליליות של מריבות ליד הילדים מתחילות כבר בגיל שישה חודשים, כך שניתן וחשוב ללבן נושאים הקשורים לילדים, רק לא ליד הילדים.
בנוסף, הורים מתחילים לעיתים לריב ליד הילדים, אך משלימים הרחק מעיניהם הבוחנות. לכן, גם אם התרחשה מריבה מול הילדים, מומלץ לציין בפני הילדים, כי ההורים אומנם רבו, אך גם מצאו את הדרך להשלים. סגירת המעגל חשובה ומלמדת את הילדים, כי ניתן לגשר על קונפליקטים ואי הסכמות וכי המתחים שעלו בין ההורים, גם נפתרו בסוף.

עבודות הבית

זוגות רבים כיום מעוניינים לייצר מציאות חדשה, מאוזנת ושוויונית יותר בתא המשפחתי, אבל השוויוניות התיאורטית מאותגרת במיוחד כששני בני-הזוג מתחתנים. במקרה בהם שני בני-הזוג עובדים במשרה מלאה, הקשיים סביב ניהול עבודות הבית מתעצמים עוד יותר. הפתרון בו נוקטים זוגות אחדים לפיו האישה מוותרת על עבודתה ועובדת פחות, הוא לא בהכרח הדרך הנכונה לפתור את הקונפליקט.
דרך טובה יותר לשני בני-הזוג, היא לנסות יחד למצוא את האיזון, להציע את השוויון המתאים ולמצוא חלוקה מתאימה של תחומי האחריות. במחקרי אורך בהם עקבו אחר זוגות במשך מספר שנים מצאו, כי זוגות שהגיעו לשיוויניות ואיזון בעבודות הבית, גם מדווחים על שביעות רצון גדולה ביותר.

"ארבעת פרשי האפוקליפסה"
או - איך רבים נכון?
▪  ▪  ▪

לפי הגישה המקובלת בפסיכולוגיה, האופן שבו אנו רבים, חשוב לא פחות מהנושאים עליהם רבים. אחד החוקרים הידועים בתחום הוא פרופ' גוטמן, שחוקר למעלה מ-30 שנה קונפליקטים בין בני-זוג במעבדת האהבה שלו בסיאטל. זוגות שמגיעים למעבדה של פרופ' גוטמן, ימצאו שורה של מצלמות, מוניטורים, ביופידבק, מכשירים למדידת לחץ דם ומדדים פסיכולוגים אחרים. הזוגות יתבקשו לריב, וכל הנתונים המילוליים והלא מילוליים שעולים במהלך הריב, יעברו ניתוח של מודלים מתמטיים.
ממצאי מחקריו של גוטמן מצביעים, כי באמצעות תצפית על מריבה בין בני-זוג, ניתן לנבא בזמן קצר ובדיוק רב יחסית (גוטמן מצביע על 85%-95%) באשר לסיכוי שבני-הזוג ייפרדו.
על בסיס מחקריו של גוטמן עולה, כי קיימות ארבע התנהגויות הרסניות במריבות, התנהגויות שכדאי למנוע. גוטמן מכנה אותם בשפתו הציורית, "ארבעת הפרשים שמביאים את האפוקליפסה". ארבעת הפרשים אינם מובילים מיידית לגירושין, אבל אם הם יוצאים לדרך, הם גוררים אחריהם רכבת הרים של שליליות, אנטגוניזם וכעס שקשה יותר להשתחרר ממנו. לכן, גוטמן ממליץ למעט ככל האפשר מלתת לפרשים הללו הזדמנות לצאת לדרך.
אז מהם אותם הפרשים?
  • הפרש הראשון אשר נחשב כהורס האהבה המרכזי הוא הזלזול. זלזול וחוסר כבוד הורס את היחסים הבין-אישיים, כי התקשורת בין בני-הזוג הופכת לתקשורת מתנשאת, מסרסת ומקטינה. משפטים כגון "אני עליון עליך, אני הורה טוב, אינטליגנטי, מבין, מסודר יותר ממך ואתה / את לא שווים". לעיתים הזלזול מתבטא רק בשפת הגוף, גלגול עיניים או מבט מתנשא. לעיתים הוא אף מתבטא בתיקון שפה ודקדוק. כל אלו מעבירים לבן / בת-הזוג תחושה של חוסר ערך ותחושה (לפעמים גם לכאורה) כי בן-זוגם לא מעריך אותם ונגעל מהם. מחקרים אף הראו, כי זלזול במערכת יחסים יכול לגרום לבני-הזוג להיחלשות המערכת החיסונית ובעיות בריאות (התקררויות, שפעת ועוד). כלומר, זלזול הוא גם התקפה למערכת החיסונית. לעומתו, הערכה והתנהגות מכבדת כלפי האחר, הם הנוגדנים להתקפה זו;
  • הפרש השני הוא הביקורתיות. הביקורתיים מחפשים במהלך הריב היכן מצויות הטעויות של האחר. הביקורתיים רואים את מה שחסר ולא את מה שיש ולכן נגררים מהר מאוד להאשמות. גוטמן טוען, כי אם הביקורתיים יבחרו לנסוע בכביש, הם יטו לחלק את הנהגים בכביש לשני סוגים: האידיוטים, אלו שנוסעים לאט יותר מהם והמנוולים, אלו שנוסעים מהר יותר מהם. כלומר, הביקורתיים מתמקדים בעיקר בשגיאות של האחרים, כאשר הסוד הוא להדגיש בפני האחר ולהכיר גם במאמץ שנעשה, במה שכן עבד ולתת מקום גם לחלקים הטובים;
  • הפרש השלישי - הגנתיות. ההגנתיים נוטים לענות לביקורת. ההגנתיים מרגישים מותקפים ולכן תוקפים חזרה. לפעמים במקום להיגרר לפינג פונג של האשמות חוזרות ונשנות, ניתן גם לשנות את התמונה דרך שינוי הסמנטיקה. במקום לחזור למינוחים של "אתה", "את", "תמיד" ו"אף פעם", אפשר לעבור ולדבר בלשון רבים במהלך ריב ("אנחנו", במקום "אני ואת") וכן במקום להיגרר להגנתיות, אפשר גם להתייחס למהות הנקודה שהועלתה ולענות: "אוקי, מעניין, איך אפשר לעשות זאת טוב יותר?";
  • הפרש הרביעי והאחרון הוא פני האבן (או פני פוקר). התנהגות זו מאופיינת בהימנעות מקשר עין, מתנועה או מגע. האדם הופך לאטום כלפי חוץ, אם כי קצב הלב והמדדים הפסיכולוגים שלו, יהיו גבוהים יחסית. פעמים רבות במהלך ההתנהגות, האדם המבטא את פני האבן, חושב לעצמו "נו כמה זמן זה ימשך", "אני אתן לאחר להתבשל במריבה", "שיתפוצץ אבל שלא יראה שזה משפיע עלי" ועוד. התנהגות זו שכיחה יותר בקרב גברים מאשר בקרב נשים. התנהגות זו מיועדת להרגעה עצמית, אך היא לא בהכרח אפקטיבית להרגעה ותיקון היחסים הזוגיים ולעיתים אף מקצינה יותר את המצב.

אז מהן ההמלצות לזוגיות טובה?

ראשית, ללמוד כיצד ניתן לפתור קונפליקטים. בזוגיות טובה מתווכחים, מעלים אי-הסכמות, אבל - ניתנת האפשרות לתקן. בזוגיות טובה שני בני-הזוג חושבים כיצד ניתן לנהל את השיחה הבאה טוב יותר, כיצד חוזרים לפוקוס, כיצד חוזרים למטרה המשותפת.
התפיסה הבסיסית של זוגות מאושרים היא, שההצלחה הזוגית מתמקדת בשיתוף פעולה ולא בניצחון מול תבוסה של אחד הצדדים. לעומת זאת, זוגות במצוקה מגיבים לתחושה השלילית שעולה מהדברים ולכן המעגל השלילי ממשיך, מה שהופך את האינטראקציה הזוגית למאוד מובנית, מוגדרת וניתנת לניבוי. זוגות במצוקה חשים, כי הם רבים שוב ושוב את אותו הריב ולא מצליחים מהשליליות.
שנית, הסוד הוא לעודד בניית יחסים חיוביים. אם בני-הזוג ניהנים להיות זה עם זו ושומרים על ההנאה, הם זוכים לרשת ביטחון משמעותית גם במצבים של קונפליקטים. הביטוי הרגשי של ההנאה המשותפת, גם צריך להתבטא במילים. בני-הזוג יכולים לציין את הערכתם לבני-זוגם ולחלוק יחד את הטוב ולא רק את הרע. גוטמן ממליץ על הפגנת חיבה וכבוד על בסיס יום יומי בכדי להעצים תמיכה רגשית וקירבה. למעשה, מחקרים רבים גם הראו, כי היעדרו של רגש חיובי ולא רק הנוכחות של הרגש השלילי בקשר, תורמים משמעותית לפרידה בין בני-זוג.
לסיכום, קשר זוגי יוצר את החיבור של הדומה והשונה בכל אחד מאיתנו. אנו מגיעים לקשר הזוגי עם מערך ציפיות, חינוך, ידע, אופי ומאפיינים שונים והניגוד הטבעי בינינו, מאתגר לעיתים. אנו חשים צורך לשמור על האותנטיות והייחודיות שבנו ולא מעוניינים להפוך למשהו אחר, אך עם זאת, עלינו ללמוד כיצד להגיע זה לליבה של זו, עם השונות הייחודית שלנו.
פעמים רבות, הדרך המשותפת שלנו כזוג, מאפשרת לנו בסיס חשוב להתפתחות אישית. דרך הקונפליקטים ואי ההסכמות, אנו מאפשרים לעצמנו ולקשר את הזרעים לצמיחה המשותפת. זוגיות ומה שבה מאפשרת תהליך של הרחבת העצמי, והכללה אל תוך העצמי, גם את החלקים של האחר - תפיסות, דעות ומחשבות. את חלקם אנו מאמצים וחלקם דוחקים. חלקם טובים לנו וחלקם פחות. ולפעמים תהליך גדילה זה הוא לא כל-כך פשוט וכולל כאבים בגדילה ובצמיחה הזוגית, אך הוא מאפשר לבסוף את יצירת השלם העולה על שני חלקיו.

תאריך:  25/06/2015   |   עודכן:  25/06/2015
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
תגיות מי ומי בפרשה
 כבוד האדם וחירותו
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
על מה זוגות רבים וכיצד לריב נכון
תגובות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  כתוב תגובה 
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
יוסף כהן-אלרן
אני חושש לחשוב על כך, אבל הספרים האלה שנופלים לידיי ומביאים בין דפיהם את הכאב של כותביהם הולכים ומתרבים, ואולי גם השמים תוהים על כך ונבוכים בפני האדם    כי כזהו גם ספר שיריה של מרינה מנשרוב, "חורף ביישן", שכותרתו מעוררת רִגשה עמוקה ומחשבות על מהותנו מתחת לאותם שמים
גדעון סער, זכי שלום
הרצון של ממשל הנשיא אובמה להגיע להסכם עם אירן בסוגיית הגרעין (לצד הצורך שחש הממשל להשיב על הביקורת שנשמעה נגדו בגין הבנות לוזאן), מוביל אותו לחדד את הרטוריקה, המבטלת למעשה את תקפותה של האופציה הצבאית מול אירן. עמדה זאת של הממשל האמריקני מחייבת הצבת עמדה חלופית בהירה, המתבססת על אמינותה של האופציה הצבאית
חיים נוי
"חוות החיות" - ספרו הנודע של אורוול בגרסת המחזמר - מרגש ומעורר מחשבה - בית צבי    הדמויות בספר ובהצגה מקבילות לאישים בשלטון הקומוניסטי ואכן אורוול ספג קשיים רבים באותה תקופה
עופר זהר
לפני בחירת השולחן הגדירו את מטרת השימוש של פינת האוכל    חשוב להחליט על המרחב בו יעמוד השולחן מראש    בדקו את חומר הגלם ממנו עשוי השולחן, מידת עמידותו ובאילו סוגי הגנות מצופה השולחן
עליס בליטנטל
מתן בן כנען הוא הישראלי הראשון שזכה במוזאון הלאומי לדיוקנאות, ה-NATIONAL PORTRAIT GALLERY שבלונדון, בפרס הראשון ב-2015 בתחרות BP - תחרות הנערכת מדי שנה בין אמנים מכל העולם - עבור יצירתו "אנאבל וגיא"
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il