|
המסך עולה - וההצגה מאירה יצירה מרתקת
|
|
|
אפשר לומר, חיכינו זמן מה באולם חשוך, והינה קם חוקר מָסוּר והֶעלה את המָסך פעם אחר פעם. מערכה אחרי מערכה. ואנו הקוראים, הצופים, די נפעמים מן הסרט המרתק הזה. אנו עדים לגילוי של אוצרות רוח בלב הקהילה היהודית בבבל. אחרי שסיפרו לנו על הגניזה בקהיר, הינה לנו גניזה בבגדד. כשאתה רואה את שטף המחקרים של פרופ' לב חקק, אתה שואל את עצמך: איך לא ידענו כל זאת מקודם? מתברר, שאלה רק ניצוצות מתוך אש גדולה, יהלומים מלוטשים מתוך ספרות רבת השראה, יצירה ספרותית ולמדנית שכמעט נשכחה. פרופ' לב חקק הציג בפנינו בשנים האחרונות כרכי מחקרים על שני ספרי מוסר חשובים, שהיו חלק מן היבול של יהדות בבל: הספר "חסיד מול חוטאים" והספר החדש "המַעטֶה מתוק והתרופה מרה" - ואלה בוודאי ראויים להיכנס לספרי הקאנון של היהדות הלמדנית. והיד עוד נטויה. כשלמדנו היסטוריה וספרות בבית-הספר התיכון בנושא העם היהודי בעת החדשה, רוב החומר עסק ביהדות אירופה ומיעוטו ביהודי המזרח. מתברר שהרבנים בבבל, היטיבו להבין את הרוחות הנושבות בקהילות, ומחקריו של לב חקק חושפים עד כמה היטיבו לכתוב דברי מוסר, פרקי ספרות, פרקי פיוט. הגניזה מקהיר הייתה מוסתרת, כאן יש חומר שנגנז משום מה - ועם קצת מאמץ ניתן להגיע אליו.
|
|
חשיפה של ספרות עברית מרתקת של ספרי מוסר
|
|
|
כדאי לקרוא את כל מחקריו של פרופ' לב חקק, ולראות איזו שדֵרה של מנהיגות רוחנית נשגבת הייתה בבבל, מה הקרבה שלה לספרות המוסר שצמחה ביהדות אירופה, ועם ספרו החדש יש לבדוק כיצד נקשרים המשלים והסיפורים של ששון מרדכי משה - לז'אנר מקביל אצל יהודי אירופה. אל נשכח שזרם היצירה ביהדות בבל הקיף גם ספרות עברית: עדות לכך ראינו במחקרו של פרופ' לב חקק, "ניצני היצירה העברית החדשה בבבל", מרכז מורשת יהודי בבל, 2003, 400 עמודים. במחקר זה נחשפנו לניצני הספרות העברית החדשה בבבל ב-300 השנים שקדמו לעלייתם לארץ - שירי חול, מחזה, כתבי-עת, מחקרים ספרותיים ועוד. גם ספרות המוסר, שחקר לב חקק, יש בה על-פי דברי המבוא והפירוש שלו - היבטים אומנותיים, ולב חקק אף מצביע על הישגים מובהקים בתחום הפיוט והמשל. הספרות היפה וספרות הקודש של יהודי המזרח, לא זכו עד-כה לנוכחות בולטת בתוכניות הלימודים, וכמובן לא זכו למחקרים מקיפים, שילוו אותם. פרופ' לב חקק מניח יסודות ופותח צוהר לגלריה של יצירה, לארמון של ספרות עברית ויצירה רבנית - ואלה מחכים, שהדור הזה לא ישכח אותם, שהלבבות ינהו אחריהם.
|
|
ששון מרדכי משה - קווים לדמותו של יוצר
|
|
|
שני ספריו האחרונים לב חקק פותחים צוהר לדמותו של יוצר מיוחד, ששון מרדכי משה. מי היה האיש? מדובר ברב ידען ואציל נפש - וככל שאנו מתעמקים בשני הספרים האחרונים שמציג בפנינו לב חקק, אנו מגלים לשון עשירה, משלים מבריקים, ספרים צבעוניים, שמושכים אותנו למקורות יהודיים רבי השראה. ניתן למצוא קשר מובהק לספרים חשובים בקאנון היהודי: מורה נבוכים, ידעיהו הפניני, מנורת המאור של יצחק אבוהב ועוד. באשר לשני ספריו האחרונים: מתברר, שהיוצר שבו מדובר, רבי ששון מרדכי משה, השלים את כתיבת הספר "ספר קול ששון" בשנת 1796 - אולם רק בשנת 1859, כ-60 שנה לאחר השלמת כתיבתו, נדפס הספר בליוורנו. העצוב בכל הסיפור הוא, שהמחבר נפטר 29 שנים לפני הדפסת הספר, שיצא מאז במהדורות אחדות. הלב נצבט, כאשר אנו חושבים, על יוצר שלא זכה לראות את מעשי ידיו קונים לבבות. רבי ששון מרדכי משה חי בין השנים 1747 לשנת 1830 והוא היה בן למשפחה למדנית. סבו משה בן מרדכי היה מנשיאי בגדד. מדובר ברב שהשגיח על כל סדרי הנישואים, היה מונה על כל הכתובות והקידושים בבגדד. הרב שלמה בכור חוצין, שזכה למחקר בפני עצמו בכתביו של לב חקק, היה זה שהדפיס שלושה מספריו של הרב ששון מרדכי משה בבית הדפוס שלו בבגדד. מחקרו של פרופ' לב חקק מגלה לפנינו עולם מפואר שנעלם: יצירתיותה של הקהילה בבגדד במשך המאה ה-18, ההגמוניה הרוחנית שלה על קהילות פרס וכורדיסתאן והודו. נשיא קהילת בגדד נחשב כבעל סמכות גם על אותן קהילות. ספר המוסר "ספר קול ששון" אינו בודד על המדף - ודי אם נזכיר את ספר תוכחת המוסר של עזרא הבבלי, ולב חקק עשה עמנו חסד בדרך, שבה הציג ספר זה לפני הקוראים בספרו "חסיד מול חוטאים".
|
|
המלחמה לתיקון המידות
▪ ▪ ▪
|
רבי ששון מרדכי משה, שהוא גיבור ספרו החדש של לב חקק, היה יוצר פורה, ובהסכמתו ל'ספר קול ששון' מונה אליהו משה חיים עשרה ספרים, שחיבר רבי ששון מרדכי משה - "ועוד כהנה וכהנה כמה ספרים גנוזים". שני כרכי המחקר של לב חקק הם ליקוט של ספרי מוסר, סיפורים, משלים - ואין ספק שיש להם מטרות תורניות, מטרות דידקטיות - מעבר להיבט האמנותי. ב'ספר קול ששון' - אנו מגלים מטרה מרכזית: תיקון המידות, ודברי המוסר נמסרים בלשון רכה, בשילוב משלים ושירים. המטרה של רבי ששון מרדכי משה הייתה להטיף מוסר בנועם, בדרך שכובשת את הלב. אם נתעמק בשני הספרים שהביא בפנינו לב חקק אנו מגלים יוצר מיומן בכתיבה. רבי ששון מרדכי משה מתגלה בספר המשלים והסיפורים - שזוכה עתה לההדרה של לב חקק, כיוצר שקרוב למסורת - ובד בבד יוצר מודרני. הם מחפש דרכים ואמצעים ספרותיים להקל על קוראיו, לענג את קוראיו, להשכיל את לבם. לב חקק ניתח בספרו הקודם משלים וסיפורים. כך מושווה המשל על האונייה, שתעתה בלב ים, למשל שכתב רבי יצחק אבוהב בספרו "מנורת המאור". פרופ' לב חקק מוכיח בניתוחיו, כי למחבר הייתה מטרה להביע משל, שתכליתו מוסרית, ולשיריו יש חשיבות בהעמקת המסר, בדרך שבה הוא ייחקק בזיכרון. בתוכחות המוסר יש משלים על בעלי חיים, שמטרתם להאיר את התנהגות בני האדם. כך בתארו את הצבי, הוא משבח את מהירותו, את היותו קשה ללכידה, אך כאשר הוא מתפתה על-ידי מעט אוכל, הוא עלול לאבד את יתרונו: "ואיך נופל צבי עופר באופל / להישקל כמו עכבר במידה / הגם לא יוכלו עליו לתופסו / באוכל קט יהלך במצודה". לב חקק בודק את הקשר בין המשלים לבין שירי המשלים - ועוקב אחר האמצעים הספרותיים. המשלים והשירים, לדבריו, הם אכן תוספת של לשון ציורית, אך מטרת המחבר מכוונת לחשיבות המסר, לא להפגנת כישרונו ביצירת לשון פיגוראטיבית, שתמשוך את תשומת לב הקורא כשלעצמה. כשהרב ששון מרדכי משה רוצה להדגיש את רעיון האחדות והשלום - הוא מסכם בחרוזים כובשי לב: "והשלום כיין על שמרים / ומחלוקת כמו מים עכורים: / והחיבור כלי פז ההדורים / ואיך יחליף בחרסי השבורים / והשלום פני רודפו מאירים / והפירוד למצות על מרורים". הרב ששון מרדכי משה כותב בשבח הסבלניות, ולפי משנתו, הסבל והסבלנות מנקים ומטהרים את האדם, והם הדרך האמיתית להגיע לטוב ולשגשוג.
|
|
לקט משלים וסיפורים שחובק מחוזות חיים רבים
|
|
|
בספר שיצא לאור זה עתה, משלים וסיפורים, אנו מוצאים לקט שמתפרש על כל אורחות חיינו: סיפורים על מידת הקנאה, סיפורים על מידות טובות ודרך ארץ, סיפורים על גאוות שווא, וכך הלאה. הדמיון של כותבי המשלים מוביל למחוזות ציוריים מאוד: כך, למשל, הסיפור על מי שמדבר דברי נבלה, ובימינו זה הפך לאקטואלי, עם התעוררות המגמה להילחם בלשון הרע, בביזוי האחר. ממשל המשלים, מציג ביזוי כזה באמצעות דימויים מיוחדים: שפופרת מטונפת, שדרכה עובר היין הטהור. ואומר בעל המשל: "האם כמו הנוד, שבתוכו מונח היין, שהוא המחשבה והרצון והשכל והבינה... והלשון היא דוגמת הקנה והשפופרת..." - עמוד 125. סיפור רדיפת ה כבוד הופך להיות סיפורו של אדם שהוא בעלים של מגדל גבוה ונאה, אבל יש לו נקודת תורפה: יסודותיו מעורערים. עמוד 105. המעלות הטובות והצניעות הן תכליתו של מחבר המשלים, ומה פלא, שדרך הטוב הזו מוצגת באמצעות המנורה, השמן והמאור - עמוד 79. "כך המידות הטובות והדרך ארץ, היא גוף המנורה עצמה. והתורה והחכמה הוא השמן והאורה, ולכן באמצעות שניהם הנר דולק".
|
|
מקומו של מחבר המשלים בחיי הקהילה בבגדד
|
|
|
לב חקק מביא עדויות של חוקרים ורבנים על פועלו של ששון מרדכי משה, הרש"ם. מעניינת במיוחדת עדותו של הרב דוד סלימאן ששון, בספרו 'מסע בבל'. בעדות זו מסופר על בתי הכנסת בבגדד. לפי עדותו הכתובה של הרב דוד סלימאן ששון, היה מנהג ביהדות בבל להוציא את הפרוכת המצוירת ביום שמחת תורה, כך נהגו בבית הכנסת צלאת אל כבירי, בית הכנסת הגדול. מתברר שהרב הפייטן מרדכי ששון משה היה אומן ידוע, והוא צייר על אריג לבן עבה של כותנה את מפת הארץ וכן את תבנית המשכן של משה רבנו. כתב סלימאן דוד ששון: "פה מצאתי פרוכת במדה בלתי רגילה ועליה מצוירות מפת חלוקת הארץ ותוכנית בית המקדש ככתוב בספר יחזקאל פרקים מ' עד מ'ח. הכל מצויר וכתוב על אריג קליקו, אריג של כותנה, אריג לבן ועבה, על-ידי האומן חכם ששון מרדכי משה... את הפרוכת הזאת היו מוציאים פעם בשנה ביום שמיני עצרת לפני תפילת מנחה, והיו תולין אותה בהיכל האמצעי ל כבוד שמחת תורה". עמוד 184. הרש"ם שהיה פייטן, מחבר ספרי מוסר וסיפורים ומשלים הותיר אחריו שישה בנים, וכולם היו רבנים בעלי השפעה בבגדד. אנו קוראים בשני הספרים שההדיר פרופ' לב חקק, וכדאי לדעת שזכרו לא נשכח. הוא נקבר בבית העלמין היהודי של בגדד ויהודי בבל העריצו אותו, נהגו לעלות על קברו בערבי יום כיפור וכן בעת של צרה. בספרו 'מסע בבל' סיפר הרב סלימאן דוד ששון, שחכם ששון מרדכי היה חזן בכנסת הגדולה, צלאת אל כבירי, ומציין כי חיבר ספרים שונים, ורובם עלו באש שנת 1860. פייטני וחכמי בבל העשירו אותנו באוצר רוחני, בקובצי סיפורים ומשלי מוסר, במשלים מרהיבים, ויש להכיר תודה לפרופסור לב חקק ששואבת המים הגנוזים האלה מבארות בגדד ומזכה אותנו בעושר כה יקר ונפלא.
|
|
היצירה העברית בבל - ומה הלאה?
|
|
|
בבית-הספר לא זכינו להארה כה מרשימה של היצירה בארצות המזרח. שיעורי ההיסטוריה על העם היהודי בעת החדשה, הובילו אותנו לעיסוק מובהק בהיסטוריה חלקית מאוד, זו של יהדות אירופה ורק מעט מן השיעורים עסקו ביהודי המזרח. לא למדנו מעולם על יצירה עברית בקהילות המזרח, על קשרים שהיו בין הקהילות במזרח לבין הקהילות במערב. אנו מגלים שהיו יוצרים דגולים שנשכחו. יש להמשיך ולחקור את היצירה העברית במזרח, לא לשכוח את היצירה הגדולה והנפלאה שנוצרה בבבל. כאשר למדנו מחשבת ישראל באוניברסיטה העברית, הזהיר אותנו המורה שלנו פרופ' יוסף דן, שלא חקרו מספיק את ספרות המוסר הענפה ואת היצירה העברית בקהילות המזרח. שתינו בצמא את הדברים, וחיכינו לאות שיבוא. היום ברור לנו, מסדרת ספרים מרתקת זו של לב חקק, שיש לחקור רבות. מצער מאוד, שדילגו על היצירה העברית בארצות המזרח, ויש להמשיך במחקרים אלה הן בקהילת בבל והן בקהילות אחרות. פרופ' יוסף דן המורה שלנו בלימודי ספרות המוסר באוניברסיטה העברית כתב על כך בעבר מפורשות: "יצירה העשירה של יהדות זו - בתחום הפיוט, ההלכה, הסיפור, וכן בספרות המוסר והדרוש - וזנחה כמעט לחלוטין בדורות האחרונים". פרופ' לב חקק תורם תרומה אדירה - וזו רק ההתחלה. יש לכתוב מחדש את ההיסטוריה של הספרות העברית: ספרות יפה, פיוטים, ספרות מוסר, משלים ושירים - וכאן הכוונה הן לשירי קודש והן לשירי חול. הזמן קצר, והמלאכה מרובה.
|
|
ומה הלאה - איך גואלים היסטוריה משותפת?
|
|
|
מחקריו של פרופ' לב חקק מוכיחים, שיש היסטוריה משותפת, יש ספרות שמאירה זוויות דומות - ויש מקום לראות גם ממרחק שנים את הדו שיח בין התרבויות שנוצרו במזרח ובמערב. יש בכך להביא להדגשת המכנה המשותף. המחקרים על היצירה העברית במזרח הֵם התחלה טובה - ונקווה יחד להמשך המחקרים וחשיפת היצירה שנשכחה. חשיפת התרבות, שנוצרה במזרח, היא אינטרס לאומי. מחקריו של לב חקק כמו מאותתים לנו: עַם צריך לראוֹת את תרבותו בכל היקפה ובשלמותה, וכך להכיר לעומק את מגוון פניה. אל נתמסר רק לְסוף מערב, שמָא יוותר בּודד לבֵּנו במזרח.
|
|