אתמול ערכתי את הביקור החודשי שלי אצל ידידי בן ה-90, איש אשכולות, ניצול שואה שלחם במחתרת גטו וילנה, היה פרטיזן ומפקד ביערות נגד הגרמנים, חבר בקבוצת הנוקמים באירופה, פעיל במישור הפוליטי, המודיעיני, הכלכלי והחינוכי. איש רב הישגים שכתב ספרים ותרם רבות לחינוך בישראל.
אחת לחודש לערך אנו נפגשים בדירתו בצפון תל אביב, דירה עמוסת ספרים, אלבומים, חפצי אמנות ומזכרות, תעודות כבוד והוקרה, המגלמת היסטוריה שלמה של מלחמת העולם ה-2, מלחמות ישראל, תקומת המדינה ובנייתה.
זר לא ימצא רגליו וידיו באוצרות עמוסים אלה למעט ידידי המארח ששולף מיד כל מסמך וכל ספר בו הוא מעוניין באותו רגע. הידע המקיף שלו מדהים אותי בכל פעם מחדש והשהות במחיצתו הינה בכל פעם חוויה חד-פעמית.
בתוך האוספים התרבותיים והאמנותיים מתנוסס לתפארה בר משקאות שהבולט מביניהם הוא הבקבוק הירוק המכיל 38 אחוז אלכוהול:
BECHEROVKA, original, since 1807, Karlovoska, Carlsbad, present by the CZECH REPUBLIC
זה המשקה "שלנו"!
אווירה מיוחדת בין כל הסיפורים והזיכרונות המועלים בשיחתנו, מעולם לא "פספסנו" לגימות ממנו והשקנו כוסות אלכוהול לא תמיד בהקצבה כשאנו לוגמים בהנאה את השיכר הצ'כי המיוחד שהשרה בכל פעם אווירה מיוחדת בדירה.
קרלסבד עיר המרפא במחוז קרלובי וארי, המייצרת את המשקה הזה, היא הספא הגדול ביותר משלושת ערי הנופש והמרחצאות במערב צ'כיה, ממוקמת בעמק של נהר פתלתל ומצטופפת בין גבעות ירוקות. בפגישתנו אתמול, בעת שלגמתי בפעם המי יודע את המשקה הצ'כי, הבזיקה בי האסוציאציה שקישרה אותי לצילום של סבי ז"ל השמור באלבום המשפחתי.
סבי יוסף שולמן, מצד אבי, יליד עיר הנמל בליטא ממל (היום כינוייה קלייפדה), היה סוחר עשיר בעסקי הפשתן וחי עם משפחתו ברווחה.
מספר פעמים בשנה נסע לצ'כיה לעיר המרחצאות מרינבאד במטרה לרזות ולקבל טיפולים שונים ביניהם שתיית המים המפורסמים המיוחדים לספא.
עיר ילדותי שנים לאחר מכן, כאשר ישבתי עם סבי והקשבתי לסיפוריו, הוא רמז לי בשובבות שבערבים, לאחר שעות הטיפולים הנוספים, הוא נהג להתחמק מהמשטר הנוקשה לאיזה בר ולגוון במקצת את הטיפול המימי בטיפת אלכוהול, גם כן מתוצרת צ'כיה מעיר המרחצאות הסמוכה קרלסבאד, הרי הוא אותו משקה BECHEROVKA... וכך הוא נהנה משני העולמות...
סבי היה אז בגיל הרבה יותר צעיר מגילו של ידידי אבל האהבה המידתית למשקה אפיינה את שניהם בכל גיל.
סבי הצליח לצאת את ליטא בדקה האחרונה לאחר הפצרותיהם של הורי שהוא חייב להימלט ולהצטרף אליהם לישראל שכונתה אז פלשתינה, ואכן השכם בבוקר במרץ 1939, עזבו סבי ובתו את עירם ממל כאשר למחרת היטלר וצבאו פלשו אליה. הם התיישבו בחיפה עיר ילדותי.
זכיתי להכיר את סבי מיום הולדתי ועד למותו בגיל 92 ביוני 1967 מיד לאחר מלחמת ששת הימים. הוא היה צעיר בנפשו ובגופו כמעט עד יום מותו, שימר את כל שיניו בפיו, היה "אלמן עליז" במשך שנים רבות ואהב את החיים בכל רמ"ח אבריו כולל את קיבתו שקלטה בשמחה מידי פעם משקאות חריפים.
זכרון מדהים באלבומי שמרתי את הגלויה ממרינבאד ששלח להורי לחיפה ב-1936 וכן את הצילום בו הוא נראה באמצע בין שני חבריו מטייל תוך כדי לגימת מי המרפא.
ידידי בן ה-90 הזכיר לי את סבי בשמחת החיים הטבועה בשניהם. בפגישותינו הוא מעדיף ללגום אתי את המשקה "הקרלסבדי", עיניו נוצצות, קולו נעשה צעיר יותר, זיכרונו מדהים והסיפורים גולשים לאורך תקופות, מקומות, אירועים, הישגים ואנקדוטות בחייו. ואני כל כך נהנית, כשם שנהניתי מסיפוריו של סבי.
ההקבלה בין שניהם הייתה מדהימה וכך החוט המקשר ביניהם הוא הבקבוק הירוק מקרלסבאד שנלגם גם במרינבאד ובתל אביב... לצורך סגירת המעגל אסיים בעוד אנקדוטה הקשורה בגיל מופלג וצעיר ביותר שחבק אהבת חיים ללא גבול:
זכיתי לאורך השנים לידידות עמוקה עם אסתר רובין, אלמנתו של הצייר ראובן, בהיותה בשנות ה-90 המוקדמות.
שתי כוסות ערק בביקורי הראשון אותה בביתה המרשים בקיסריה היא אירחה אותי בגינתה הפורחת. אסתר בעלת יופי נדיר, קיבלה אותי בגלביה בצבע תכלת שהדגיש את עיני הטורקיז המפורסמות שלה. ישבנו בכסאות הנוחים מול הים שנשקף מרחוק ואסתר קראה לבחורה ששהתה עמה בביתה וביקשה ממנה להביא מגש של פיצוחים עם שתי כוסות ערק.
לרגע נדהמתי, היא קלטה את הבעתי וחייכה להנאתה, עיניה נצצו במשובה, היא הרימה את כוס העראק כאשר אני מיהרתי להרים את שלי. השקנו את הכוסות ולגמנו להנאתנו ממשקה מזרחי זה כאשר אסתר ממוצא אמריקני-הונגרי זורחת מאושר ומדביקה אותי בצחוקה הערמומי...
"ואני", חשבתי לעצמי, "אני רוצה להיות כמוה".
נזכרתי כאשר על ערש מותה היא ביקשה שיביאו לה וויסקי או ערק ואי-אפשר היה לסרב לה.
אסתר נפטרה בגיל 99 וחצי, מלאת חיים, יפה וצעירה ברוחה. היום, רחוקה עדיין מלהיות בגילאי אסתר ז"ל וידידי שייבדל לחיים ארוכים, אך בהחלט מאמצת את גישתם לחיים ובין השאר, בהשראתם, נהנית מידי פעם לרענן את נפשי וגופי בוויסקי, ערק וכמובן ב-BECHEROVKA הצ'כי, המשקה האהוב עלי.