פיגועים משמעותיים בוצעו ברחבי העולם בשבוע האחרון. מישראל לארה"ב ומשם לצרפת. אי-אפשר לשכוח את המשך הלחימה בסוריה, בעירק, בתימן, בניגריה, בסומליה, בלוב ובמדינות אחרות, שפשוט הדיווחים עליהן לא מגיעים באופן תדיר. אחת התופעות המעניינות מאותם פיגועים שדווחו, היא השידור החי של הפיגוע בצרפת. לפי הדיווחים, המחבל שידר בשידור ישיר בפייסבוק את הפיגוע, ולאחר שרצח את ההורים אף התייעץ עם הגולשים מה לעשות בילד הקטן.
השידור הישיר של הפייסבוק מאפשר לכל אחד לצלם עצמו בכל מקום בעולם ובכל זמן. שידורים ישירים נעשים בין היתר בארה"ב, בגרמניה, בבריטניה, באוסטרליה, במלזיה, בסין וראיתי פעם שידורים ישירים מעירק, מסוריה, מלבנון ואפילו מ
קוריאה הצפונית. כלי זה מאפשר לאנשים לחלוק את חייהם עם אחרים, ומאפשר לצופים לספק את יצר המציצנות שלהם. ניתן לחשוב על זה כמו
האח הגדול, שבו הנצפה הוא שמאשר לאחרים לצפות בו.
בנוגע לשימוש בכלי זה בטרור, הוא נותן מענה לסקרנות שלנו ולרצון לראות. כמה מאיתנו ראו את צילומי האבטחה מהפיגוע במתחם שרונה בשבוע שעבר? כמה פעמים שידרו את זה, ציקצקנו עם הלשון עד כמה זה לא בסדר שמשדרים, אבל המשכנו לראות בכל זאת? אנחנו רוצים לראות את הסרטונים הללו מאחר שזהו הטבע האנושי. לא מן הנמנע ששידורים כאלו יבוצעו שוב. כעת באמצעות השידורים של פייסבוק, הטרור יאפשר לנו הצצה לזוועות משורה ראשונה. להיות בקו החזית של המלחמה ולצפות מהצד של האויב.