גם בחלוף 74 שנים מאז נרצח גלעדי ואפשר לספר הכל כי המעורבים ברצח כנראה אינם עוד בחיים, עדין רבה השתיקה וההשתקה סביב הנושא ורב הנסתר על הגלוי בפרשה עלומה זו. עולות בפרשה זו שאלות רבות: מי בדיוק מקרב אנשי לח"י רצח את גלעדי ולחץ על ההדק. האם
יצחק שמיר הוא זה שנתן את ההוראה על חיסולו של גלעדי, באלו נסיבות נרצח ולמה בדיוק? מדוע לא הובא לקבר ישראל והרי הוא לא נחשד בבגידה? אני מאמין שיש אנשים חיים עימנו שיודעים יותר על הפרשה מכפי שפורסם ויכולים לשפוך אור מדויק יותר על הפרשה אך שותקים כל אחד מסיבותיו.
אליהו גלעדי -פרקי חייו אליהו גלעדי (גרין)נולד בשנת 1915 למשה ורחל גרין בהונגריה בכפר קטן שנקרא ביקו-פולבו שבחבל טרנסילבניה, אשר נכבש במלחמת העולם הראשונה ע"י הרומנים והפך לשטח רומני. המשפחה הייתה דתית וכללה 3 בנים ושתי בנות. אליהו היה צעיר הבנים. האב משה היה תלמיד חכם ושוחט. משפחתה של האם רחל, עסקה בינות וגם האם רחל עבדה בתחום זה. אליהו גרין כמו שני אחיו נשלח ללמוד בישיבה, אך הוא מרד, עזב את הבית ועבד לפרנסתו כשוליית רצען. באותה עת הצטרף לתנועת בית"ר. הוא גויס לצבא הרומני, וב-1938 ערק וברח להונגריה, בתקווה שימצא דרך לעלות ארצה. בבודפשט נעצר בעוון כניסה בלתי חוקית להונגריה. הוא פנה לעזרה למנהיגי התנועה הרוויזיוניסטית. לאחר שבדקו וביררו אודותיו ברומניה, שחררוהו מהמעצר וצרפוהו לאניית מעפילים. משהגיע ארצה, עיברֵת את שמו לגלעדי והצטרף לפלוגת בית"ר זכרון-יעקב ומשם לבאר יעקב.
מצטרף לאצ"ל ואחר כך ללח"י זמן קצר לאחר עלייתו ארצה גויס אליהו גלעדי לאצ"ל והיה לאחד המפקדים בו, וב-1940 כאשר חל פילוג באצ"ל הצטרף לקבוצה של
יאיר שטרן והיה חבר לח"י. כינויו בלח"י היה "שאול". גלעדי יזם והשתתף בפעולות נועזות של לח"י, ואט אט צבר קבוצת תומכים ומעריצים בזכות פעולותיו שהצטיינו בתושייה בהעזה ואומץ לב. אולם מנגד צבר מתנגדים שטענו כי אין לו יכולת לקבל מרות. וכי ידו קלה על ההדק וכי ערך חיי אדם לא נחשבים בעניו. הממונה על גלעדי באצ"ל היה למעשה מפקד לח"י יצחק שמיר (אז נקרא יזריצקי). לא פעם היו חילוקי דעות בין גלעדי לבין שמיר ואנשי ההנהגה נוספים של לח"י. גלעדי תמך, כך לפי דברי מתנגדיו, בהטלת אימה על הישוב היהודי, בחיסול מנהיגים של "ההגנה" ו"האצל" המשתפים פעולה עם הבריטים. ובביצוע שוד פריצות וגניבות וההחרמות כספים וסחורות למימון פעילות לח"י מבלי להתחשב בקרבנות אדם. גלעדי, כך טענו מתנגדיו, תכנן וביצע כמה מבצעים מהם נועזים ומסוכנים מדי, ועורר ביקורת והתמרמרות בקרב כמה מראשי הנהגת לח"י. יצחק יזרניצקי (שמיר) לעומתו טען שיש לפעול בקרב היישוב היהודי בפעולות הסברה ושכנוע בלבד, כמה מפעילי ארגון לח"י ראו בגלעדי סכנה ממשית לרעיון המאבק לשחרור הארץ מידי הבריטים ולעצם קיום הארגון.
השנים 1941-1942 היו שנים קשות לארגון לח"י ואף היה חשש לקיומו. בפברואר 1942 נרצח מנהיג לח"י
אברהם שטרן ("יאיר"). ורבים מאנשי הארגון נעצרו על-ידי הבולשת הבריטית ונכלאו בבתי מעצר ברחבי ארץ בין העצורים היו יצחק יזרניצקי (שמיר) ואליהו גלעדי שנים אלה הושמו באותו בית מעצר-מחנה מזרע .
בספטמבר 1942 ברחו יצחק שמיר ואליהו גלעדי מבית המעצר במזרע בצורה נועזת ומקורית. השניים מצאו איש קשר והגיעו לתל אביב מחופשים: אליהו גלעדי לנוטר ושמיר לקצין פולני. שמיר וחברי לח"י נוספים החלו לארגן ולשקם את ארגון לח"י החבוט. אליהו גלעדי ביקש לבצע כמה פעולות נועזות שתיכנן והודיע כי אם תהיה התנגדות מצד הנהגת הארגון לפעולות אלה הוא יבצע אותן בעצמו ועם חבריו. בכך למעשה קרא תיגר על הנהגת לח"י ועל יצחק שמיר. מספרים כי גלעדי אף איים בשלב מסוים על יצחק שמיר כי ירצח אותו.
חיסולו של גלעדי גלעדי צבר תמיכה של כמה חברים בארגון ואיים במידה מסוימת על מנהיגותו של שמיר נוצר חשש כי פעילותו של גלעדי יסב נזקים לארגון לח"י ויגרום לפילוג ארגון לח"י. הערכה היא כי בשלב מסוים שמיר שכנע את אנשיו לרצוח את אליהו גלעדי. הרצח בוצע בחודש ספטמבר 1943 לערך. גלעדי הובא בתואנה כלשהי לחולות ראשון לציון ושם הוא נורה ככל הידוע בגבו. גופתו הוטמנה במקום ולא נמצאה עד היום.
לאחר ההתנקשות כינס שמיר את המפקדים הבכירים של הלח"י וסיפר להם על ההתנקשות בחיי גלעדי ואלה אישרו בדיעבד את הרצח . במהלך השנים הוזכרו שמות של כמה אנשי לח"י כמעורבים ברצח. שמיר נמנע מלדבר בראיונות עיתונאים על הרצח. אבל ומעולם לא טען או השמיע הצהרה ברורה וחדה כי לא היה לא קשר לרצח.
בסוף ספטמבר 1981 פנה חבר הכנסת
יוסי שריד בשאילתה בכנסת, לשר החוץ דאז יצחק שמיר וביקש לדעת מה היו נסיבות הוצאתו להורג של אליהו הגלעדי בתקופה בה שימש שמיר מפקד לח"י, מה היו סיבותיה, מדוע לא תענה בקשת המשפחה לדעת את מקום קבורתו מדוע לא תענה בקשת המשפחה לטהר את שמו ולראות בו חלל מערכות ישראל. ח"כ שריד ציין כי הוא מגיש שאילה זו לבקשת המשפחה, הטוענת שכל ניסיונותיה במשך יותר מ-30 שנה לברר מה עלה בגורלו של גלעדי נתקלו בקיר אטום של שתיקה והשתקה.
בהמשך נענתה המדינה לבקשת המשפחה ושמו נכלל ברשימת חללי מערכות ישראל ומופיע באתר "נזכור את כולם" של משרד הביטחון.
פרשת גלעדי עלתה פה ושם באמצעי התקשורת והפרשה אף זכתה לעיבוד בסרט דרמה טלוויזיוני "גופה בחולות", בבימויו של ריקי שלח, אולם באופן כללי היא נשכחה עם השנים ולא רבים מכירים אותה. ייתכן שנעשה עוול לאליהו גלעדי והוא חוסל ללא הצדקה והתיאורים על "אישיותו המסוכנת" הוגזמו ו"הושחרו" הרבה מעבר למציאות כדי להצדיק את המעשה . אולם בצד זה ייתכן גם על סמך עדויות רבות, כי בנסיבות שנוצרו אז בתקופת המחתרת לא היה מנוס להוציאו להורג. אנחנו פשוט לא יודעים וללא מחקר מעמיק יסודי ושיתוף פעולה פתוח כן וגלוי של גורמים המכירים את עובדות המקרה לעולם לא נדע מה בדיוק קרה שם.