מי שעוסק בתחום הטכנולוגיה הפיננסית יודע שמזה מספר שנים הבנקים נאלצים לעבור שינוי מאוד חד ומהיר כדי להדביק את קצב התפתחות הטכנולוגיה. הסיבה העיקרית לכך היא שבתקופה זו החלו להיכנס לזירה סטארט-אפים בתחום הפיננסי. או, בקיצור, נולדה והחלה לשגשג תעשיית הפינטק.
בתחילה התלבטו הבנקים האם חברות אלה מהוות איום, אך במהרה הסתבר שהן בעצם יכולות לשמש חגורת הצלה עבורם. מצד שני, החדשנות המשבשת מאיימת למוטט את המודל העסקי הבסיסי של המערכת הבנקאית: העמלות. המתחרים מקבלים מאיתנו גישה למידע שלנו, הכי פרטי והכי מעמיק, בתמורה לוויתור על העמלות. הדטה הופך להיות הזהב החדש והחברות הצעירות והטכנולוגיות כבר נמצאות שם.
איך הבנקים מתמודדים עם זה? מה הם אמורים לעשות? אלה יהיו בין הנושאים שבהם יעסוק
כנס הפסגה הדיגיטלית של
הלשכה לטכנולוגיות המידע. את הנושא תציג
מירב הראל, מומחית בתחום החדשנות המשבשת, בהרצאה שנושאה: על דיגיטל, פינטק והמערכת הבנקאית.
הראל עסקה עד לפני כשבעה חודשים בפיתוח העסקי של אתר
לאומיטרייד וב-2016 הוכתרה בלונדון כאחת הנשים המובילות בפינטק בעולם. כיום היא מלווה בנקים וארגונים בתחום זה ומרצה עליו בארצות הברית, באירופה ובישראל.
מהו האיום האמיתי על המערכת הבנקאית? "האיום האמיתי על הבנקים ועל המערכת הפיננסית מגיע מענקיות הטכנולוגיה:
גוגל (Google),
אמזון (Amazon),
פייסבוק (Facebook),
אפל (Apple) ודומותיהן. כל אחת מהן כבר נותנת או מתכננת בקרוב להעניק שירותים פיננסיים. הן לא מכריזות בגלוי שהן מתחרות בבנקים, אלא פשוט מציעות שירותים שעד כה ניתנו באופן מסורתי על-ידי המוסדות הפיננסיים".
למשל? "אמזון כבר נותנת הלוואות לבעלי עסקים קטנים הפותחים אצלה חנויות. היא מאפשרת למשל להפקיד מזומנים ל-'כרטיס אמזון' דרך רשתות חנויות פיזיות, ובכך גם פונה לקהל יעד שהוא נטול חשבון בנק. פייסבוק כבר מאפשרת להעביר כספים בין אנשים באירופה ובארצות הברית דרך מסנג'ר (Messenger), ובאחרונה מדובר גם על פתיחת אפשרות להעברת כספים דרך
ווטסאפ (WhatsApp).
אנחנו כבר שומעים על אפל, שפתחה גם היא שירות של העברת תשלומים בין אנשים. יש גם את אפליקציית
WeChat הסינית, שמזכירה את ווטסאפ, ומאפשרת גם היא העברת כספים בין אנשים פרטיים שמשתמשים בה, לצד ביצוע רכישות בחנויות פיזיות, באמצעות קוד זיהוי".
עד עכשיו דובר על שירותים שעוקפים את הבנקים, למשל בתחומי המזומנים והאשראי, אבל עדיין יש תהליכים שמחייבים קשר עם הבנק. אז אולי עדיין מוקדם להספיד? "זה קורה לא רק בתחומי המזומנים והאשראי. נניח שאדם רוצה לקנות דירה - במקום לקחת משכנתה מהבנק הוא יוכל לקבל הלוואה מאנשים פרטיים שיש להם כסף שהם רוצים להשקיע, והנכס שלו יהיה משועבד לטובת המלווים. יש מספר סטארט-אפים שבונים את הפתרונות הללו ממש עכשיו, חלקם משתמשים בבלוקצ'יין וחלקם לא, והם אלה שמחברים בין הצדדים שמבצעים את העסקה".
מה המודל העסקי שלהם? הם הרי לא פילנתרופים? "הם עושים מוניטציה לדטה. זה הזהב החדש. הם נותנים שירותים שהם לכאורה בחינם, אבל בתמורה המשתמש נותן להם גישה למידע שלו. אחר כך הם יודעים לייצר רווחים על חשבון המידע הזה, למשל על-ידי תרגום למכשירי פרסום או מכירת המידע לגופי צד ג'".
מה הבנקים צריכים לעשות כדי להתמודד בתחרות הזאת? "רבים מהם מבינים שהאויבים שלהם אינם בהכרח הבנקים המתחרים, אלא גורם חיצוני גדול יותר, ולכן חלקם אף מוכנים כבר כיום לשתף פעולה עם בנקים נוספים בפרויקטים שונים. יש מגבלות של רגולציה, אבל גם הן משתנות.
מודל שיתוף פעולה כזה קיים בגרמניה. שם חלק ממחלקות הדיגיטל של הבנקים יושבות פיזית באותו מבנה, שבו יושבים גם סטארט-אפים בתחום הפינטק.
זאת עוד, בחסות הרגולציה ותקנות חדשות שייכנסו לתוקף בשנה הבאה (PSD2), הבנקים האירופיים יצטרכו לפתוח את ה-API’s שלהם לגופים חיצוניים - מה שיחייב אותם להציע שירותים עם חוויות לקוח ברמה שיציעו מתחריהם הלא בנקאיים, שישתמשו בשירותי התשתית שלהם. מעניין יהיה לראות האם פתיחת ה-API’s באירופה תהיה טריגר עבור ענקיות הטכנולוגיה להשקת אפליקציות פיננסיות ייעודיות. אם כן, יש סיכוי שבעוד פחות משנה נראה אפליקציית בנקאות של אפל, גוגל או פייסבוק, שמתחברת לתשתית של בנקים אירופיים".
קיימת טענה שהמודל העסקי של הבנקים, המבוסס על עמלות, מתמוטט. האם יש להם סיכוי? "למרות נושא העמלות, הבעיה של הבנקים היא ההון האנושי. ידוע הוא שמערכות הליבה של הבנקים מיושנות והמערכות החדשות, הדיגיטליות, בנויות עליהן. אבל כאן נכנס עניין כוח האדם. הבנק העתידי ידרוש שינוי דרמטי בפרופיל האנושי של עובדי הבנקים. את הפעולות הפשוטות, שמבצעים כיום הפקידים, יבצעו מערכות ממוחשבות - למשל צ'טבוטים או מערכות בינה מלאכותית אחרות - ורק הבעיות המורכבות יותר, שאותן המחשב לא יוכל לפתור, יועברו לטיפול של בנקאים אנושיים. העובדים בבנקים יצטרכו להיות בעלי אוריינטציה טכנולוגית, בדומה לעובדים של חברות טכנולוגיה אחרות.
באירופה ובארץ לא ממהרים לפטר עובדים ולכן, הכשרת העובדים לעידן הדיגיטלי חשובה ביותר. אבל זה תהליך ארוך טווח. זהו חד הפרויקטים שאני מעורבת בו באירופה - הכשרה מתודולוגית של העובדים בתחום הבנקאות, כך שימשיכו להיות תורמים ורלוונטיים גם בעידן הטכנולוגי".
מצד שני, הבנקים תקועים עם מערכות ליבה שרק העובדים של הדור הקודם יודעים להפעילם. איך פותרים את זה? "נכון, וזה מה שעושה את המעבר לדיגיטל בבנקים למורכב יותר. למעשה הבנקים צריכים לעשות מספר מהפכות במקביל: לתחזק ולשדרג את המערכות הישנות, לחבר אותן למערכות הדיגיטל החדשות, לדאוג למשאב האנושי, ולשנות את המודל העסקי. הבנקים מבינים היטב את המצב, והם עמלים לפתור את האתגרים הללו. ופה כמובן נכנסות גם חברות ההזנק למיניהן בתחום הפינטק. קצב השינויים הוא כל כך גדול שאף בנק לא יכול לייצר בכוחות עצמו את כל הפיתוחים הטכנולוגיים שנדרשים. ולכן הבנקים נעזרים בחברות צעירות וזריזות שיכולות לסייע לבנקים לחבר בין העולם הישן לעולם החדש".