גם 20 שנה לאחר פתיחתה, היא עדיין, מתיימרת להיות מלכת המסעדות התאילנדיות בארץ. אלא שהמציאות, מסתבר, היא שונה בתכלית. מסעדת "בית תאילנדי" התל אביבית (בוגרשוב 8), כבר איננה מה שהייתה בעברה הזוהר, וכמעט כל מסעדה תאילנדית בארץ.מגישה תפריטים במתכונת שלה, ושכלל לא נופלים מרמת-מטבחה.
אז נכון שמייד לאחר פתיחתה היא הייתה מטאור קולינרי נוצץ - ייחודי, בלעדי וללא תחרות. אך הזמן, בינתיים, עשה את שלו, וכעת הדברים אמורים רק בעוד מסעדה בים-מסעדות תאילנדיות כמוה, הנאבקות כדי לשרוד עד כמה שאפשר.
את הספתח אצלה עשינו מזמן - זמן קצר בלבד לאחר פתיחתה - אז מצאנו בית-אוכל ממש לדוגמה. המעדנים שהוגשו בה היו לא רק גורמה - הם גם שימשו כמודל לחיקוי. ועכשיו, כשהסבנו אליה שנית, זה רק היה בבחינת סתם עוד תפריט, שאין בו ייחוד מאפיין משלו.
בינוני למדי היינו בשניים, לעת צהריים, במסעדה די צרה וגדושת-סועדים. פתחנו באגרול כפול, שאצר בקירבו ירקות ונבטים. פריכותו הייתה בינונית למדי, וטעמו בהחלט עוד מתחת לכך. שפר, לעומת זאת, מזל בת הזוג, ונתח הבשר הצלוי שהוגש לה היה עסיסי ומרוכך במיוחד, בסיוע של אורז דביק שהוגש לצידו.
ממבחר המנות העיקריות בחרנו בשבבי-אטריות מסולסלות, עם ביצה טרופה, ברוקולי ובזיליקום, והטעם היה בהחלט ככה-ככה. בת הזוג שבעה נחת מתבשיל חלב-קוקוס בקארי אדום, עם פרוסות של בקר, פטריות ובזיליקום. לרוויה גם הוגשו בקבוקים של סודה צוננת ומים מינרליים.
תפריט הקינוחים היה דל ביותר, ללא שום פיתוי מיוחד עבורנו, ועל כן גם החלטנו לפסוח עליו. החשבון הסתכם ב-200 שקלים, ללא מתן תשר לשרות, שהיה מן הסתם רק איטי ודוחה. את "בית תאילנדי" זיכינו ב-6 מתוך 10 הנקודות בסולם הקולינרי שלנו.