פנחס "פיני" בן שחר נולד בשנת 1925 בפולין גדל והתחנך בתל אביב את לימודיו התיכוניים עשה בתיכון הריאלי "מונטיפיורי". בגיל צעיר הצטרף לארגון ההגנה, היה חניך בקורס למפקדי כיתות שנערך בחולדה בשנת 1941 ובהמשך שירת בצבא הבריטי בחזית המצרית במשך כארבע שנים. עם שובו ארצה שובץ ליחידה המיוחדת של החי"ש והשתתף בפעולות מחתרתיות נועזות ברחבי תל אביב. במהלך מלחמת העצמאות שירת כמפקד מחלקה בגדוד 42 בחטיבת קרייתי. לאחר המלחמה גויס לשב"כ ומילא תפקידים שונים. בהמשך עסק בפרדסנות ויזמות.
לאחר הריסת בניין גימנסיה הרצליה בשנת 1958 החל לחקור את פינותיה הגלויות והנסתרות של תל אביב-יפו על-מנת לחשוף קורותיה של העיר העברית הראשונה. לזכותו נזקפים גילויים וחשיפת אתרים כגון זיהויו של בית העלמין הפרוטסטנטי של יפו ביפו ומצבות קבריהם של הבריגדיר-ג‘נרל הבריטי, אדוארד תומאס מיצ‘ל ושל ד“ר תומאס הודג‘קין, רופאו וידידו של משה מונטיפיורי, איתור הסטודיו ומקום מגוריו של הצלם המיתולוגי של תל אביב אברהם סוסקין, איתור ביתו של הפרדסן היפואי, אנטון איוב, בו התגוררה קבוצת הבילויים הראשונה שהגיעה ארצה, חשיפת מצבת קברו של יוסף שלוש אחי אהרון ועוד כהנה וכהנה.
פנחס בן שחר הוא מחברם של שני ספרים משמעותיים העוסקים בתל אביב-יפו. בשנת 1990 הוציא לאור את הספר: ”בתי יפו תל אביב מספרים“, אלבום ייחודי מסוגו המפרט בתצלומים צבעוניים ובשחור-לבן, בטקסט ובנתונים את בתייה הראשונים של העיר מול מצבם כיום והאם נהרסו, שוקמו או נותרו על תילן.
ספרו השני, "צפונותיה של העיר העברית הראשונה מארכיונו של חוקר תל אביב-יפו", ראה אור בשנת 2012 וכלל תצלומים רבים שצילם בפינותיה החבויות של העיר.
במשך השנים חלק פנחס את הידע שצבר במחקריו עם חוקרים והיסטוריונים, הרצה בהתנדבות ב"מוזאון ההיסטורי לתולדות תל אביב" וב"מכון אבשלום" והציג את אוסף השקופיות העצום שברשותו בפני הציבור הרחב.