על משקל "האלכוהוליסטים האנונימים", חברו יחדיו כמה גנבים צעירים להתאגדות כדי להשתחרר מהכפיתיות שלהם לגנוב. אך מסתבר שהתוכנית להישאר אנונימים לא צולחת. סצינת הפתיחה, בה פול (יונתן קוגלר המשכנע) נפגש עם חברתו, צעירה בשם מגי (שירן נחום הכובשת בקסם כנות משחקה מלא הרגש), בנושא ההצטרפות להתאגדות. אך להוותו, כשהיא פותחת לבקשתו את התיק שלה, ואחר מוריקה את כיסיה, נראה שלמראה המיבחר המרשים של מוצרי הסופר אין גבול לאובססיה שלה. הכל כשר לגניבה. סצינה זו מרתקת במיוחד הודות למשחקם של השניים. בהמשך, כשהצופים מתוודעים לשאר חברי האגודה, כל דמות היא כה ייחודית ואופינית הודות למשחק הכה רבגוני של כל שחקן ושחקנית. מובן שבימויו של השחקן והבימאי מורדי גרשון הוא שהעניק להם את היכולת לממש את כשרון האילתור והדמיון כדי לשחק בשפת הגוף העשירה, ובהבעות כה נפלאות, שכל אלה מהווים את הדובדבן שבעוגה. הם השיא של הקומדיה הזו. אך לא רק הבימוי הנפלא, כי אם כשרונם האישי של כל אחד הוא שתורם לכך שאין גיבור אחד להצגה כי כולם כוכבים. הבולט והמוחצן בין הגנבים, זה שבא עם רעיון לשוב לעוד מבצע אחד ודי - הוא פלאקו (רן יעקביאן שהוא רב מג ביכולת לילכוד בקסמו את תשומת לב הצופים בעושר הבעותיו, קולו הצלול וביטויו הברור). כך מקסימה בהופעתה כצעירה הפתינית בוקי (שיר פופוביץ', שיכולה ללמד צעירות בבית ספר לתורת הפיתוי הודות לכל הסממנים הנשיים והחיינדאלאך, כך שאף גבר לא יכול לעמוד בפניה. סקסית נשית ומלאת חן). כשהחבר'ה מצליחים לפרוץ קופה עם 750,000 דולר, מסתבר שהכסף שייך למאפיה. שלושת הגנגסטרים שלכדו אותם, ומתכוונים להורגם הם המאפיונר פיני גואטה כאביהם של ליטל טונה (דור הררי שופע האנרגיה) שזכה בכינויו בגלל קומתו הנמוכה, וסאלי שהוא החלק השני של מקס ומוריץ הללו (קובי פרי השתלטן גבה הקומה). חילופי הדברים בין העקודים והלוכדים קורעים מצחוק את הצופים בהיותם כה משעשעים, מצחיקים ומעשירים את החוויה במיוחד הודות לעושר הבעותיהם הקומיות. אין ספק: כולם וכולן כאחד ירנינו עוד בעתיד ויפתיעו ביכולות משחקם את הצופים, כשיעלו על הבמות המקצועיות או על המירקע. את התפאורה עיצב רועי ואטורי, את התלבושות ההדורות והאחרות הסקסיות עיצבה נועה דותן, את התאורה המעולה והגמישה עיצב פרננדו מאיחייקר ועל המוזיקה הנפלאה המשמעותית אחראי ברק אוליאר. על הוידאו המרענן והצילומים אחראי רדי רובינשטיין. המחזור המסיים את סטודיו יורם לוינשטיין השנה הוא מוצלח כולו בצורה לא רגילה. לא כוכב אחד או שניים יצאו ממנו, כרגיל אצל יורם, אלא כולם. חבל שההצגה שצפינו בה הייתה ביומה האחרון, כך שלא ניתן יהיה לחזות בה אלא אם תחזור לבימת הסטודיו בעתיד, או שתיספח לתיאטרון מקצועי קיים. אך בינתיים, עד לסיום העונה ושנת לימודיהם, עוד יפתיעו השחקנים האחרים של המחזור בהצגת "מראה מעל הגשר" שמביים אלון אופיר, שתתחיל לעלות באמצע חודש זה. יש למה לצפות.